#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה אנשים צריכים לנשיאת כפים?	"עשרה, והכהנים בכלל המנין דהם בכלל הברכה וכדאשכחן דחתנים בכלל העשרה (כתובות ח&#x27; ע&quot;ב, ב&quot;י בשם רבינו מנוח, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך עשרה?	"משום דהוי דבר שבקדושה [כיון דכתיב ואני אברכם צריך השראת השכינה ולפיכך בעי עשרה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)], ולפי הר&quot;ן דס&quot;ל דאינו דבר שבקדושה צריך עשרה משום גז&quot;ש בני ישראל בני ישראל, ומ&quot;מ הוי רק אסמכתא בעלמא (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)"	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הישן מצטרף לעשרה?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א סי&#x27; נ&quot;ה ס&quot;ק ח&#x27;) דתלוי בב&#x27; טעמים הנ&quot;ל, אם הטעם משום דבר דבקדושה מצטרף אבל אם הטעם משום ונקדשתי צריך קידוש ה&#x27; בפועל, אבל הט&quot;ז והפר&quot;ח סברי דאינו מצטרף, והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; נ&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;ד) כתב דלכתחילה צריך להקיצו (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהנים צריכים &quot;לעלות&quot; בדוקא לדוכן?	"יש ענין שיעלו הכהנים דומיא דעמידת הכהנים בביהמ&quot;ק (א&quot;א מבוטשאטש, פמ&quot;ג מש&quot;ז סי&#x27; ק&quot;ל ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצאו מקצתן?	"אם עדיין לא התחילו ברכת כהנים אסור לישא כפים, אבל אם כבר התחילו גומרים {ואינו ברור מה נקרא התחילו, ואולי משנטלו את ידיו [או אמרו להם ליטול] נקרא התחילו כדאשכחן במ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;),וצ&#x27;&#x27;ע} (ביה&quot;ל ד&quot;ה בפחות)"	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בחלל 2) בטומטום ואנדרוגינוס?	1) הוי זר ממש ועובר בעשה, ואם עלה ירד 2) לא יעלה, ועדיף לצאת מביהכ&quot;נ קודם רצה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואין)	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ס&quot;ת להיות בביהכ&quot;נ לעשות נשיאת כפים?	"רע&quot;א הביא מתשובת בית יהודה כן, אבל לא קיי&quot;ל כוותיה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אחד נאמן לומר &quot;כהן אני&quot;?	"הרמ&quot;א (אבה&quot;ע סי&#x27; ג&#x27; סעי&#x27; א&#x27;) כתב דנאמן לגבי נשיאת כפים, והשיג עליו המג&quot;א (ריש הסימן) הרי אינו נאמן אלא לגבי עלייה לתורה דליכא איסור כלל ולא לגבי נשיאת כפים דיש בה איסור עשה בזר, ויש כמה תירוצים להרמ&quot;א:&lt;br&gt;1) המג&quot;א (שם) תירץ בדוחק דהרמ&quot;א מיירי בדאיכא כהנים אחרים ומש&quot;ה ליכא איסור, ומסיים וצ&quot;ע.&lt;br&gt; 2) המחה&quot;ש הביא תירוצו של הב&quot;ש (אבה&quot;ע שם ס&#x27;&#x27;ק ב&#x27;) דכיון דלא חיישינן שמא יעלה מקרה&quot;ת לנשיאת כפים בע&quot;כ ש&quot;מ דנאמן הוא נמי לנשיאת כפים.&lt;br&gt;3) הפמ&quot;ג (א&quot;א) תי&#x27; דמה לנו אם כהן הוא הרי הוא ישא עונו.&lt;br&gt;4) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) תי&#x27; דמן התורה אדם נאמן על עצמו אפי&#x27; כנגד חזקת איסור (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;ז) ורק בזמן הש&quot;ס החמירו בתרומה משום חשש יוחסין אבל בזה&quot;ז דליכא אפי&#x27; תרומה דרבנן אין שום חשש לפיכך נאמן לנשיאת כפים, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דאדם נאמן אפי&#x27; לנשיאת כפים."	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה הקשו תוס&#x27; מהו האיסור לזר לעלות [חוץ מברכה לבטלה] הרי מפורש בכתובות (כ&quot;ד ע&quot;ב) שזר הנושא את כפיו עובר בעשה?"	"1) תי&#x27; הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) דהגמ&#x27; בכתובות מיירי בדליכא כהנים אחרים, ותוס&#x27; מיירי בדאיכא כהנים אחרים [והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) השיג עליו דמנליה חילוק זה, וכן החמיר המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) להלכה דאין להקל אפי&#x27; בדאיכא כהנים אחרים, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מקיל]&lt;br&gt;2) המג&quot;א (שם) תי&#x27; דהאיסור עשה שהוזכר בגמ&#x27; כתובות היינו האיסור ברכה לבטלה [והקשה על עצמו מסי&#x27; רט&quot;ו דמשמע דהוא לאו ולא עשה (לבושי שרד ס&quot;ק ד&#x27;)]&lt;br&gt;3) ועוד תי&#x27; המג&quot;א (שם) דתוס&#x27; קאי בשיטת ר&#x27; יוסי דס&quot;ל נשים סומכות רשות וה&quot;ה שיכול לישא את כפיו, אבל הגמ&#x27; כתובות קאי בשיטות ר&#x27; יהודה דס&quot;ל דאסורה לנשים לסמוך [והקשה עליו העצי ארזים (מובא בחכמת שלמה) דא&quot;כ למה כתבו תוס&#x27; דיש בה איסור ברכה לבטלה, הרי תוס&#x27; סברי דנשים יכולות לברך]&lt;br&gt;4) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) והמהרש&quot;א (שבת קי&quot;ח ע&quot;ב) תרצו דר&#x27; יוסי היה שותק ואז ליכא איסור [והמג&quot;א (שם) נמי כתב הכי אבל לא בדעת תוס&#x27;, ותמה עליו הערוה&quot;ש למה לא ניחא בזה ליישב תוס&#x27;, ותי&#x27; הר&quot;י באק דאם זהו כוונת התוס&#x27; לא הו&quot;ל למימר דיש איסור ברכה לבטלה אלא הו&quot;ל למימר דיש איסור עשה לומר הפסוקים, ואמנם המהרש&quot;א שומר עצמו מזה וכתב דתוס&#x27; חדא מתרתי נקטו]"	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לזר לעלות לדוכן 1) ולברך אשר קדשנו וכו&#x27; 2) ולברך הפסוקים דברכת כהנים 3) ולשתוק?"	"1) אסור משום ברכה לבטלה 2) דרשינן אתם ולא זרים, ולאו הבא מכלל עשה עשה (רש&quot;י כתובות כ&quot;ד ע&quot;ב), והרמ&quot;א מצדד דאם איכא כהנים אחרים ליכא איסור אבל המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) חולק עליו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) מחמיר אפי&#x27; בדאיכא כהנים אחרים, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) פסק כהרמ&quot;א וביאר דכשהוא לבדו בהכרח הוא מברך את ישראל ועובר באיסור אבל כשהוא עומד עם כהנים אחרים הוי רק קורא פסוקים ואינו מתכוין לברך את ישראל 3) לפי המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;, ע&quot;פ הלבושי שרד) ליכא איסור אלא שגנאי הדבר, אבל לפי ההפלאה (הובא בשע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;) אסור אפי&#x27; בשתיקה דס&quot;ל דעובר על המצוה של החרדים דישראל צריך להתברך, והעולה לדוכן אינו מתברך שהוא עם שאחורי הכהנים."	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הזר 1) אינו נושא את כפיו 2) אינו מכוין לשם מצוה?	"1) לפי הב&quot;ח מותר, אבל משמע מהפמ&quot;ג דאסור בכל אופן (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) 2) המגן גיבורים מקיל, אכן כתב המ&quot;ב (שם) דזהו דוקא למ&quot;ד מצות צריכות כוונה אבל למ&quot;ד מצות א&quot;צ כוונה צריך לכוין שלא לשם מצוה או שלא לשם ברכה {ולכאורה יש לעיין לפי היסוד מחידושי ר&#x27; שלמה (ר&quot;ה סי&#x27; א&#x27;) לגבי בל תוסיף דלא מהני היפך כוונה למ&quot;ד מצות א&quot;צ כוונה, ואפשר לחלק בין בל תוסיף והאיסור עשה דאתם ולא זרים, ובלא&quot;ה הט&quot;א ורע&quot;א חולקים על יסוד זה, ועוד נראה דאפי&#x27; ר&#x27; שלמה מודה דמהני היפך כוונה כשחסר לו צורת המצוה כגון בלא נשיאת כפים או שאר דברים המעכבים, ועי&#x27; מש&quot;כ במקום אחר לגבי בל תוסיף} "	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מותר לישראל לברך חבירו ביברכך וגו&#x27;, הרי הוא עובר באיסור עשה?"	"1) תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה דזר) צ&quot;ל דקיי&quot;ל כמ&quot;ד מצות צריכות כוונה&lt;br&gt;2) עוד תי&#x27; הביה&quot;ל דס&quot;ל כהב&quot;ח דאם אינו פורס ידיו ליכא איסור {ולכאורה ה&quot;ה אם חסר אחד משאר דברים המעכבים בנ&quot;כ כגון יושב, פנים כנגד פנים, קול רם, מסיח דעתו מידיו, וכ&quot;כ הפסק&quot;ת (אות ו&#x27;) להקל מחמת חסרון דוכן ואמירת &quot;כהנים&quot;, וממילא מותר וטוב להניח ב&#x27; ידיו על ראשם, ע&quot;ש}&lt;br&gt;3) עוד תי&#x27; הביה&quot;ל דכיון דתיקנו חז&quot;ל שלא לישא כפים אלא בתפילה פשוט שישראל שאומר פסוקים אלו שלא בשעת תפילה הוי כאילו מכוין להדיא שלא לשם מצוה [וכן שייך סברא זו כשמשיב לחבירו ספירת העומר (ביה&quot;ל סי&#x27; תפ&quot;ט סעי&#x27; ד&#x27; ד&quot;ה שאם) (מ&quot;ב דרשו)], וכמ&quot;ש המגן גיבורים (מובא במ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) דאם מכוין שלא לשם מצוה מותר "	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכוונות שראוי להכהן לכוין בשעת ברכת כהנים?	"כתב הסידור המפורש שבמלת &quot;יברכך&quot; יכוין שהקב&quot;ה ישפיע חכמה על ישראל {תורה}, &quot;וישמרך&quot; יכוין בנים, &quot;יאר&quot; יכוין חיים {רפואה}, &quot;ויחנך&quot; יכוין נשיאת חן {ונראה לפרש ע&quot;פ הגמ&#x27; סוכה (מ&quot;ט ע&quot;ב) דהוא יראת שמים, וכמ&quot;ש בנדה (ל&quot;ג ע&quot;ב)}, &quot;ישא&quot; יכוין עושר {פרנסה}, &quot;שלום&quot; יכוין שלום."	סימן קכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המצוה על 1) הכהן 2) ישראל?	"1) יש ג&#x27; עשין, כה תברכו, אמור להם, ושמו את שמי (סוטה ל&quot;ח ע&quot;ב), אכן הרמב&quot;ם כתב דבעיקר הוי רק עשה אחד והוי כעובר על ג&#x27; עשין [וביאר הב&quot;י דליכא לשון ציווי אלא בכה תברכו] (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ואם אינו רוצה לעלות מכין אותו עד שתצא נפשו, ואם עבר ולא עלה מכין אותו מכות מרדות (פמ&quot;ג מש&quot;ז סוף הסימן)] 2) החרדים כתב שישראל העומד לקבל ברכת הכהנים בכלל המצוה כה תברכו (רע&quot;א, שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה כתב) [אכן, כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דלאו דוקא הוא אלא חיוב יש עליו להתברך מכהנים ואם אינו חושש לזה הוי כבועט בברכותיו של הקב&quot;ה וראוי לעונשו {אבל סתימת הפוסקים אינו משמע כן, ובודאי ההפלאה המובא בשע&quot;ת חולק עליו}], והדבר אברהם (ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;א אות א&#x27; - ב&#x27;) הביא ראיה להחרדים מדכתבו תוס&#x27; דהישראלים אינם יכולים להסיח דעתם, ש&quot;מ שיש להם מצוה בפנ&quot;ע."	סימן קכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי עובר הכהן על העשין?	"דוקא אם הוא בביהכ&quot;נ כשקראו כהנים (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם) [ולפי רבינו מנוח עובר על עשה דכה תברכו אפי&#x27; בלא קריאה, אבל כל הפוסקים חולקים עליו (ב&quot;י)] {וצ&quot;ב למה האיסור דאורייתא תלוי בביהכ&quot;נ, הרי כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) דדין עשרה אינו אלא אסמכתא בעלמא, ועי&#x27; בחיי&quot;א (כלל ל&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;) דמסתפק אם הר&quot;ן סבר דלגבי נשיאת כפים הוי אסמכתא (עם הר&quot;י באק)}"	סימן קכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד אמר לכהן שיעלה במקום שאין נוהגין לישא כפים [כגון אשכנזים בחו&quot;ל שלא בשעת הרגל]?	"א&quot;צ לעלות כיון שנ&quot;כ הוי מצוה התלויה בציבור אזלינן אחר תקנת הציבור והנהגתם (משנה הלכות ח&quot;ח סי&#x27; ט&quot;ו, פסק&quot;ת הע&#x27; 32), ועוד כתב הביה&quot;ל (סד&quot;ה או) דאם אחד בעלמא אמר לו לעלות לאו כלום הוא, ורק אם הוא מצווה על כך או הש&quot;ץ."	סימן קכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא מת 1) בביהכ&quot;נ 2) סמוך לביהכ&quot;נ?	"1) הכהנים צריכים לצאת מיד אפי&#x27; אם קרא כהנים דאין עשה דוחה ל&quot;ת ועשה 2) אם החלונות סתומות דאינו אלא טומאה דרבנן [דסוף הטומאה לצאת (ש&quot;ך יו&quot;ד סי&#x27; שע&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; קכ&quot;ו] אם עדיין נטלו את ידיהם א&quot;צ לצאת אבל אם עדיין לא נטלו את ידיהם טוב לצאת (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {וצ&quot;ב למה תלוי בנטילת ידים שלהם, ובמ&quot;ב עו&quot;ה רצו לפרש דכוונתו שאמר להם ליטול את ידיו}"	סימן קכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קראו לכהן אחר רצה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) סבר דאינו יכול לעלות, אבל המהר&quot;ם מינץ מסתפק בדבר [דס&quot;ל דיש צד לומר דיש מצוה לכהן אפי&#x27; אם לא קראו לו לעלות וזהו דוקא אם עקר רגליו ברצה, אבל אם קראו לו לעלות יש מצוה אפי&#x27; אחר רצה], ולפיכך עדיף לצאת [ואפי&#x27; לפי המג&quot;א עדיף לצאת שלא יאמרו עליו שהוא פגום] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמרו לו לעלות ברצה ולא עלה, ויצא קודם שאמרו כהנים, האם הוא עובר בעשה?	הביה&quot;ל (ד&quot;ה או) מסתפק בדבר דמדאורייתא מה שאמרו לו ברצה לעלות אינו כלום דעדיין לא הגיע זמן נשיאת כפים [אבל פשוט דעובר על ויראת מאלקיך] או דלמא כיון דקיי&quot;ל דאם אינו עולה ברצה שוב אינו עולה א&quot;כ הוי עובר בעשה מיד כשאינו עולה, והביה&quot;ל נוטה דעובר מיד דזהו הזמן ששאר כהנים מכינים עצמם לנ&quot;כ 	סימן קכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחילו הכהנים הברכה קודם שקראו להם &quot;כהנים&quot;?	"טוב שאחד מן הקהל יאמר &quot;כהנים&quot;, ואם לאו הרבה סוברים דאינו מעכב, אבל המ&quot;ב משמע דס&quot;ל דהוא מעכב (פסק&quot;ת הע&#x27; 37)"	סימן קכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הכהן כבר עלה פעם אחת היום 1) לגבי הפסוקים 2) לגבי הברכה אשר קדשנו וכו&#x27;?"	"1) החת&quot;ס כתב דבאותו ציבור ובאותו תפילה אין נושאין כפיו עוד הפעם [וכגון שטעה הש&quot;ץ בחזרת הש&quot;ץ] אלא יאמר אלוקינו וכו&#x27; ואם נכנס כהן אחר שם יעלה (קצות השולחן, פסק&quot;ת אות י&quot;א), אבל לתפילה אחרת מותר (וזהו נמי כוונת המג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), ובאותה תפילה לציבור אחר אינו מקיל אלא בדליכא כהנים אחרים [והיכא דאינו רוצה לעלות עוד פעם צריך לצאת משום חשד פגום (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)] 2) רע&quot;א הביא מהלבוש דאינו יכול לברך עוד הפעם, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) סבר דיכול לברך דעכ&quot;פ הוא עושה מצוה"	סימן קכח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין כהן מחויב לעלות לדוכן יותר מפעם אחת ביום?	"פי&#x27; הלבוש דאם יהיה מחויב לעלות כל פעם שאמרו לו לברך לא יכול לקיים שאר מצות היום (וע&quot;ע במאמר מרדכי) (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי כהן מחויב לעלות ב&#x27; פעמים ביום אחד?"	אם עלה פעם ראשונה בלא כהן אחר [דיש סוברים דלא היה מחויב מן התורה] (קצות השלחן, מ&quot;ב דרשו)	סימן קכח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כהן אחד שאינו עולה לדוכן האם עובר בעשה?	"רבינו פרץ סבר דאינו עובר דילפינן מאמור להם דבעי שנים, אבל הטור סבר דאפי&#x27; כהן אחד עובר בעשה, וס&quot;ל דתיבת להם קאי על אהרן ובניו "	סימן קכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הטור, למה דרשינן מאמור להם דאין קורין כהנים אלא לשנים?	"1) תי&#x27; המהר&quot;י אבוהב דזהו דרשה, אבל משמעות הקרא הוי דלהם קאי על אהרן ובניו (ב&quot;י)&lt;br&gt;2) הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) תי&#x27; דיש ג&#x27; לימודים מפסוק זה, ע&quot;ש"	סימן קכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם אין קורין &#x27;&#x27;כהנים&#x27;&#x27; לכהן אחד, כיצד כהן אחד עובר על העשה?"	"תי&#x27; הב&quot;י כגון שקראו לו אע&quot;פ שהיה רק אחד, והט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) סבר דיחיד חייב לילך מעצמו בלא קריאה."	סימן קכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כהן שאינו רוצה לעלות, לאיזה זמן צריך לצאת מביהכ&quot;נ?	"מדינא צריך לצאת רק להקריאה &quot;כהנים&quot;, אבל התרוה&quot;ד הוסיף דלא יכנסו עד אחר ברכת כהנים כדי שלא יאמרו שהם פגומים (ב&quot;י), ומג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מהמרדכי שיצאו קודם רצה כדי שלא יאמרו פגומים הם כשלא עקרו רגליהם ברצה [והא&quot;ר (הובא במ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) הוסיף עוד טעם לצאת מרצה פן יאמרו הלוים להם לעלות], וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) דאם עושה סימן שהוא חלוש א&quot;צ לצאת אלא לקריאת כהנים."	סימן קכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהנים פסולים מדרבנן 1) בדאיכא כהנים אחרים 2) בדליכא כהנים אחרים?	"1) כתב הב&quot;ח דא&quot;צ לצאת דדעת הקורא על הכהנים כשרים 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מדייק מהב&quot;ח דבדליכא כהנים אחרים על כרחך כוונתו על הפסולים וא&quot;כ צריכים לצאת כדי שלא יעברו בעשה [וצ&quot;ב קצת דלמה לא אמרינן דכוונתו אינו אלא דאם יש כאן כהנים כשרים שיעלו (הר&quot;י באק)], אבל הב&quot;י משמע דא&quot;צ לצאת דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה. ואמנם, כתב רע&quot;א דזהו נמי כוונת הב&quot;ח דפשוט דאינו עובר בעשה אם אינו עולה אלא דס&quot;ל דעדיף לצאת שלא יצטרך לעבור על העשה באונס (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג-י&quot;ד) [ולכאורה צ&quot;ע מגמ&#x27; שבת (כ&quot;ה ע&quot;ב) שהתלמידים לבשו סדין של ד&#x27; כנפות ופי&#x27; רש&quot;י ע&quot;פ הגמ&#x27; ביבמות (צ&#x27; ע&quot;ב) משום יש כח ביד חכמים וכו&#x27;, ודוחק לאוקמיה כגון שלא היה להם בגד אחר (הר&quot;י באק)]"	סימן קכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתחילה לכהן לצאת מביהכ&quot;נ לפטור עצמו מנ&quot;כ?	"במקום צורך כגון חולשא מותר [וש&quot;מ דבמקום חולשא ליכא איסור ויראת מאלקיך, ונפק&quot;מ כשרואה זקן או ס&quot;ת באים ויש בו חולשא (הר&quot;י באק)], אבל אם יוצא לחנם ענשי עלה בעידנא דריתחא (חמד משה) {וכן ראינו לגבי שילוח הקן (פתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; רצ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)}, ועוד אמרינן בגמ&#x27; קידושין (ל&quot;ג ע&quot;ב) דמי שרוצה לפטור עצמו ממצות שעובר על ויראת מאלקיך (ביה&quot;ל ד&quot;ה אינם) [וביאר הר&quot;י באק דויראת מאלקיך שייך כשמצוה באה אצלו והוא עושה פעולה לפטור עצמו ממנה כגון שהוא עוצם עיניו או יוצא מביהכ&quot;נ, והעידנא דריתחא הוא כשעושה דבר משונה שלא לעשות מצוה אבל המצוה אינו באה אצלו וכגון לבישת סדין או אינו עושה שילוח הקן [למ&quot;ד דאינו מצוה חיובית], ואם אינו עושה דבר משונה הוי מותר לגמרי [וכמ&quot;ש תוס&#x27; ישנים בשבת (ל&quot;ב ע&quot;ב) דהאידנא שאין הדרך ללבוש בגד של ד&#x27; כנפות ליכא משום עידנא דריתחא]"	סימן קכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לכהנים ללבוש מנעלים בשעת נ&quot;כ?	"מתקנת ריב&quot;ז שמא תפסק רצועה מסנדלו ויקשרה ולא יעלה ויאמרו עליו שהוא פגום (סוטה מ&#x27; ע&quot;א, ב&quot;י), ומבואר מפר&quot;ח דיש עוד טעם דכבוד הציבור."	סימן קכח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללבוש 1) מנעלים שאין להם רצועות או שאינם של עור 2) בתי שוקיים (של עור/שאינו של עור) 3) בתי שוקיים המחוברים למכנסים?	"1) כשאין להם רצועות אסורות משום לא פלוג (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), וכשאינם של עור משמע דנמי אסורות משום לא פלוג (שע&quot;ת ס&quot;ק ז&#x27;), [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) מקיל בשאינם של עור ואין להם רצועות] 2) ההגהות מיימוניות מקיל אפי&#x27; בשל עור דאין זה מנעל [ואע&quot;פ שיש בהם רצועות לא חיישינן שיקשרם דלית ליה גנאי כולי האי (ב&quot;י בתירוץ ראשון, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)], אבל הב&quot;י נוטה להחמיר בשל עור שהם בכלל הגזירה, וכן החמיר הרמ&quot;א בשל עור [ומ&quot;מ מחופה עור מותר (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {אבל בט&#x27; באב מחמירים} ודוקא אם אין להם רצועות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)], והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דאם הולך בהם בטיט אין להקל אפי&#x27; אם אינם של עור דאין זה כבוד הציבור 3) מותר אפי&#x27; בשל עור דאין זה בכלל הגזירה (ב&quot;י תירוץ שני, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן קכח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה חולה שקשה לו חליצת מנעלים?	"הפוסקים מקילין בשעת הדחק, ועדיף שיהיה נעלי בית שאין הולכים בהם לרחובות (עי&#x27; פסק&quot;ת אות י&quot;ד-ט&quot;ו)"	סימן קכח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותרים לעלות יחף?	"לא, דבזמן הזה אין רגילין לילך יחף לפני גדולים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ומ&quot;מ אינו לעיכובא (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ב)"	סימן קכח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה יתנו הכהנים את מנעליהם?	יצניעם שלא יעמדו בגלוי מפני הכבוד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)	סימן קכח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יחלצו את מנעליהם?	"קודם נטילה, ואם אפשר לחלצם באופן שלא יגעו בהם מותר אפי&#x27; אחר הנטילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [ויש מדקדקים בדוקא לחלוץ מנעליהם תחילה, ואולי כדי לחוש להשיטות דחליצת מנעלים אפי&#x27; בלא נגיעה צריך נטילת ידים (פסק&quot;ת הע&#x27; 73)]"	סימן קכח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהן יכול לסמוך על נטילת ידים בבקר?	"הרמב&quot;ם סבר כן [ובלבד שלא הסיח דעתו], אבל רש&quot;י [בפנינו] כתב דצריך ליטול עוד פעם, ופירשו תוס&#x27; (סוטה ל&quot;ט ע&quot;א) משום תיכף לנטילה ברכה, ולפיכך טוב ליטול ידיו סמוך לרצה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה חוזרים) [וביאר הא&quot;א מבוטשאטש דצריך לעקור רגליו סמוך לנטילה דזהו התחלת הברכה {אבל הביה&quot;ל אינו משמע כן}, ומ&quot;מ כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דכהן המקפיד ליטול שנית על הדוכן יש בה חשש יוהרא]. לכתחילה חוששין לרש&quot;י אבל בשעת הדחק סמכינן על הרמב&quot;ם ובלבד שלא הסיח דעתו [וגם נטל ידיו עד הפרק (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד)] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) "	סימן קכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הרמב&quot;ם דמיירי כשלא נטל ידיו בבקר, תיפוק ליה דהוא מחויב ליטול את ידיו מחמת דברי תורה?	"1) תי&#x27; הב&quot;י דמיירי כגון שהסיח דעתו מידיו ומותר בדברי תורה {ואע&quot;פ שאסור בתפילה מ&quot;מ יש לומר דהסיח דעתו באמצע חזרת הש&quot;ץ}&lt;br&gt;2) עוד תי&#x27; הב&quot;י דלדברי תורה סגי במידי דמנקי [אבל מידי דמנקי לא מהני לנשיאת כפים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)]"	סימן קכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקפיד על כל דיני נטילת ידים?	"צריך להקפיד על נטילה בכלי, כח גברא, מים שלא נשתנו, ורביעית מים [ולא מהני שיורי טהרה (ישועות יעקב, מ&quot;ב דרשו)] (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), ומשמע דליכא משום חציצה (ריש&quot;א ודלא כמקור חיים, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי יוצק את ידי הכהנים?	"מבואר בזוהר דבעי לאתקדש ע&quot;י דקדישא, ולכתחילה לוי, ואם ליכא לוי בכור פטר רחם, ואם אין בכור הוא עצמו יטול את ידיו [ולא יטול ע&quot;י כהן אחר (באה&quot;ט ס&quot;ק ח&#x27;)] (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן קכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלוי ת&quot;ח וכהן עם הארץ 1) בדליכא כהן ת&quot;ח 2) בדאיכא כהן ת&quot;ח?	"1) ר&quot;י הלוי סבר דא&quot;צ ליטול את ידיו, ור&#x27; לייב סרול סבר דאפ&quot;ה הוא מחויב (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;), ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דיש להחמיר 2) המג&quot;א (שם) סבר דאז מחויב לכו&quot;ע, אבל המחה&quot;ש הביא הפר&quot;ח דס&quot;ל דאפי&#x27; בכה&quot;ג אסור לו ליצוק על הכהן ע&quot;ה, אבל למעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) כהמג&quot;א דצריך ליטול אפי&#x27; הע&quot;ה [דיכול לבא לידי מחלוקת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ו)]"	סימן קכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הלוים צריכים ליטול את ידיהם תחילה?	"הב&quot;י בשם הזוהר משמע כן, אבל הרמ&quot;א כתב דאין נוהגין כן, ומ&quot;מ כתבו המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) דאם נגעו במקומות המטונפות או אפי&#x27; הסיחו דעתן טוב שיטלו ידיהם תחילה."	סימן קכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן שמן של ריח לתוך המים 1) בשבת ויו&quot;ט 2) מערב שבת ויו&quot;ט?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) שאסור משום מוליד ריחא (וכ&quot;כ הט&quot;ז בסי&#x27; תקי&quot;א), אבל הא&quot;ר והחכ&quot;צ מקילין שהשמן עצמו מעורב במים, וגם ליכא מוליד ריח באוכלים 2) יש להקל (שע&quot;ת ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) סבר בדעת המג&quot;א דאסור משום נשתנו מים מברייתן {ויש לפרש דברי המג&quot;א באופן אחר}]"	סימן קכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נוטלים את רגליו?	כתב הב&quot;י דהארחות חיים כתב דכך נהגו אבל לא ראינו מי שנוהג כן	סימן קכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכהן לעבור לפני המתפלל?	כל שהוא לצורך נשיאת כפים מותר, ואם לא הסיח דעתו מידיו לא יעבור בעבור נטילת ידיו (מ&quot;ב דרשו), אכן לוי לא יעבור כנגד המתפלל ובפרט אם יש שם לוים אחרים (פסק&quot;ת אות כ&quot;ב)	סימן קכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך כהן לברך על נטילת ידים כנוטל ידיו לנשיאת כפים?	"לפי רש&quot;י דלעולם צריך ליטול את ידיו תיכף לברכה ממילא לעולם צריך לברך (וכן פסק הטור), אבל לפי הרמב&quot;ם א&quot;צ ליטול את ידיו אלא אם נגע במקום מטונף ואז צריך לברך, וכן פסק השו&quot;ע דאין לברך על נטילה זו דחושש להרמב&quot;ם, ומ&quot;מ מדייק המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דאם נגע במקום מטונף צריך ליטול בברכה, ומ&quot;מ אין נוהגין לברך כלל [וביאר הא&quot;ר דשמא לא נתקנו כלל ברכה על נטילה זו] ולפיכך מסיים המג&quot;א דירא וחרד ישמור ידיו משעת נטילתו בשחרית שלא ליגע במקום מטונף (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן קכח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בבקר לא נטל כל כף ידיו?	"כתב הדגול מרבבה דאז צריך לברך על הנטילה שניה לנשיאת כפים (וכ&quot;כ השעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד) {ודין זה נוגע ביוה&quot;כ שנוטלים עד קשרי אצבעותיו בבקר אבל לנשיאת כפים נוטלים כל היד, ומ&quot;מ אין נוהגין לברך וכמ&quot;ש הא&quot;ר דשמא לא נתקנו ברכה על נטילה זו, ואפי&#x27; אם לא בירך על נטילת ידים בבקר יש לעיין אם לברך כשנוטל לנשיאת כפים דאולי אחר שחרית שוב אינו יכול לברך על נטילת ידים}"	סימן קכח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי צריך הכהן לעקור את רגליו?	"לכתחילה יעקר רגליו בתחילת רצה, אבל בדיעבד יכול לעקור רגליו כל שלא סיים רצה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), ואם לא עקר רגליו מרצה [אפי&#x27; מחמת אונס כגון שהיה מתפלל] שוב אינו עולה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [וע&quot;ע במ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק ק&quot;ו) דיכול לעקור רגליו במקצת באמצע שמ&quot;ע כשיגיע הש&quot;ץ לרצה]"	סימן קכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני עקירת רגליו 1) קודם רצה 2) בשעת עניית אמן לברכת רצה?	"1) ריש&quot;א סבר כן, השבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ג אות א&#x27;) סבר לא (מ&quot;ב דרשו) 2) הפמ&quot;ג (ס&quot;ק י&quot;ב) כתב דלא מהני [והתורת חיים (ס&quot;ק י&quot;ב) חולק עליו]"	סימן קכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעקור רגליו אם עדיין לא רחץ את ידיו?	"לכתחילה יעקור רגליו אחר רחיצת ידים, אבל בשעת הדחק שאין לו פנאי לרחוץ תחילה יעקור רגליו ויעלה בלא רחיצת ידים וירחצו ידיו סמוך למקום הדוכן {ומשמע דלא מהני לפסוע איזה פסיעות לצד הדוכן ולחזור לאחוריו ליטול את ידיו דנחשב חזרה על העקירת רגליו} {ושמעתי עוד עצה לילך חוץ ממקום הרחיצה ואח&quot;כ יעקור רגליו לעלות לדוכן ובאמצע הדרך ירחץ ידיו [אולם, לכתחילה צריך לשמוע אל הש&quot;ץ, ואם אינו שומע לו לכאורה תלוי במח&#x27; במ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח) אם נחשב עקירה מביתו לביהכ&quot;נ כשדעתו עליו] (וכ&quot;כ פסק&quot;ת אות כ&quot;ט)}"	סימן קכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עקירת רגליו לילך חוצה ליטול את ידיו נחשב כעקירת רגליו?	"אע&quot;פ שהוא לצורך נשיאת כפים לא חשיב עקירת רגליו שהוא הולך לצד החוץ (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) מקיל בדיעבד."	סימן קכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הג&#x27; דרגות כשהולך מביתו לביהכ&quot;נ?"	"א&#x27; כשאין דעתו לעלות לדוכן בודאי לא חשיב כעקירת רגליו, ב&#x27; כששומע הש&quot;ץ מביתו ודעתו עליו בודאי חשיב עקירה, ג&#x27; כשדעתו לעלות לדוכן אבל אינו שומע הש&quot;ץ לפי המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) אינו עקירה, ולפי רע&quot;א והגר&quot;ז והחיי&quot;א הוי עקירה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן קכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם עלה הכהן כשלא עקר רגליו ברצה, האם צריך לירד?	"כשעקר רגליו מביתו או לרחוץ ידיו או במקום אונס בדיעבד אם עלה לא ירד, אבל אם לא עקר רגליו שלא מחמת אונס אז צריך לירד (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;) [אבל סתימת שאר הפוסקים משמע דבכל אופן לא ירד (פסק&quot;ת אות ל&#x27;)]"	סימן קכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי אומרים הכהנים &quot;יהי רצון וכו&#x27; שתהא ברכה זו שצויתנו לברך וכו&#x27;&quot;?"	"הגמ&#x27; משמע דאמרוה בשעה שעולים לדוכן, אבל רש&quot;י כתב שאמרוה אחר שעלו לדוכן, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) ע&quot;פ הלבושי שרד (ס&quot;ק י&quot;ח) דלכו&quot;ע אמרוה לאחר שאמרו מודים כדי שיענו הקהל אמן על שניהם (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) {ולא ענו אמן ואמן (כמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל סי&#x27; קכ&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ה) דכאן לא שמעו ולא כוונו על תפילת הכהנים}, אבל בימי הגמ&#x27; נהגו לומר מודים בדרך הליכה משא&quot;כ בימי רש&quot;י נהגו לומר מודים כשהגיעו לדוכן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;, ועי&#x27; בערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ז)"	סימן קכח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הכהנים עונים אמן על ברכת הש&quot;ץ דהטוב שמך וכו&#x27;?"	"כן [לפי רוב הפוסקים ודלא כלבוש (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה) וערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז)] שגמרו היהי רצון קודם שסיים הש&quot;ץ [ואפי&#x27; אם סיימו ביחד עם הש&quot;ץ מותרים לענות אמן וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; נ&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) (דרשו מ&quot;ב)]"	סימן קכח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים &quot;ברכה שלמה&quot; בנוסח היהי רצון?	"אע&quot;פ דליתא בגמ&#x27; סוטה, מ&quot;מ כתב הרמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע לאומרה [וכן נדפס בסידורים שלנו] [והוסיף הר&quot;י באק שהעטרת זקנים כתב דמקור דצריך לברך את ישראל באהבה הוי מדכתיב אמור שלם, וזהו מרומז בברכה שלמה, דהיינו באהבה]"	סימן קכח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים היהי רצון?	"ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) דכיון שגזירת המלך היא שהכהנים יברכו את ישראל ואם יש להם חטאים אינם כדאים להשפיע ברכה על ידיהם, ממילא מתפללין שתהא ברכה שלימה בלא מכשול ועון,"	סימן קכח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי קורא לכהנים?	"הרבינו תם סבר דאין הש&quot;ץ אומר אלוקינו וכו&#x27; ממילא הוי הפסק אם יקרא &quot;כהנים&quot; אלא חזן הכנסת קורא &quot;כהנים&quot;, אבל הר&quot;י ומהר&quot;ם מרוטנבורק נהגו שהש&quot;ץ היה אומר בלחש אלוקינו וכו&#x27; ואומר כהנים בקול רם, והרמב&quot;ם סבר שהש&quot;ץ יקרא כהנים אע&quot;פ שלא אמר אלוקינו וכו&#x27; דס&quot;ל דלא הוי הפסק אלא צורך התפילה (טור, ב&quot;י), והמחבר הביא שיטת הרמב&quot;ם, והרמ&quot;א הביא הר&quot;י ומהר&quot;ם וכתב דכן נוהגין (דרכ&quot;מ), ולמעשה ממ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ח) מבואר דנוהגין לומר אלוקינו וכו&#x27; בלחש [והחמד משה ביאר תיבת בלחש, ר&quot;ל שלא בקול רם אבל עדיין אחרים יכולים לשמוע לו שהרי הוא הש&quot;ץ], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) סבר דאין אומרים אלוקינו וכו&#x27;, והחזו&quot;א היה נוהג שאחר [ולא הש&quot;ץ] היה קורא כהנים וגם כל תיבה ותיבה של הפסוקים (מ&quot;ב דרשו)."	סימן קכח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי קוראין &quot;כהנים&quot;?	הר&quot;ן סבר דקוראין ברצה, אבל קיי&quot;ל כרש&quot;י והרמב&quot;ם דקוראין אחר ברכת הודאה (ב&quot;י)	סימן קכח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי אומר &quot;עם קדושך כאמור&quot;?	כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) שהש&quot;ץ אומרו, אבל הלבוש וסידור יעב&quot;ץ סברי דהעם אומרו (פסק&quot;ת אות ל&quot;ה)	סימן קכח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש שם רק כהן אחד?	"הבבלי סבר דאין קוראין כהנים כלל, אבל בירושלמי יש מח&#x27;, רב נחמן בר יעקב סבר דקוראין &quot;כהן&quot; ורב חסדא סבר דקוראין &quot;כהנים&quot;, וקיי&quot;ל כהבבלי דאין קוראין כלל [ומ&quot;מ אם הש&quot;ץ אמר אלוקינו וכו&#x27; בלחש אין לגעור בו אם אמר כהנים כיון דליכא חשש הפסק (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)]"	סימן קכח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם כהן קטן עולה עם כהן גדול?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מבי&quot;ט דסבר דאין קוראין כהנים, אבל הפר&quot;ח חולק עליו כיון שהוא בר חינוך, ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ח) לפי מנהגינו דהש&quot;ץ אומר אלוקינו וכו&#x27; בלחש ליכא חשש הפסק לומר כהנים"	סימן קכח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם כהן אחד מברך אשר קדשנו וכו&#x27;?"	"כן, כיון שהוא מחויב מדרבנן (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א) [ולפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) הוא מחויב מן התורה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט), וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח), ובאמת הוא מח&#x27; בין רבינו פרץ והטור]"	סימן קכח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הכהנים צריכים לעמוד פניהם כנגד העם?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) הביא מכנסת הגדולה שכשהיו כהנים הרבה היו עומדים על הצדדין והיו פונים לרוח אחר, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז) הביא די&quot;א דטוב יותר שהכהנים יעמדו פניהם כנגד העם, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ט) כתב דפשוט דתלוי ברוב הציבור"	סימן קכח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה עומדים הכהנים?	"אצל הארון קודש דומיא דדוכן שבביהמ&quot;ק, וצריכים ליזהר שלא יעמדו על מקומן שעומדים תמיד דהרי צריכים עקירת מקום (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ט)"	סימן קכח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן השונא 1) כהן אחר 2) הקהל?	"1) שניהם עולים יחד (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג) [אע&quot;פ שעכשיו מקיימים מצוה מן התורה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח) דמצות לאו ליהנות ניתנו (מהר&quot;ם מינץ, מ&quot;ב דרשו)] 2) סכנה הוא לעלות [דאיתא בזוהר (נשא עמ&#x27; קמ&quot;ז) שאחד מת בשעת נ&quot;כ משום שלא בירך באהבה] אלא יצא מביהכ&quot;נ או יכוף את יצרו וכמו שאמרו בברכה &quot;באהבה&quot; (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, חת&quot;ס, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), ולפיכך בעת נשיאת כפים הכהנים יקבלו לאהוב את הציבור וכן הציבור להכהנים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;א) [ועי&#x27; בפסק&quot;ת (אות ל&quot;ו) ללימודי זכות בזה]"	סימן קכח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הש&quot;ץ שכח להפסיק לנשיאת כפים, וסיים שים שלום והכהנים עדיין עומדים על הדוכן?	"כתב ריש&quot;א (קובץ תשובות ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ד) דלא יכולים לברך דלא מצינו נשיאת כפים אלא בתפילה (מ&quot;ב דרשו), וכ&quot;כ המאירי במגילה (כ&quot;ד ע&quot;ב) [והפסק&quot;ת (הע&#x27; 157) הוסיף דטוב שיאמרו הפסוקים לבד]"	סימן קכח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מברכים הברכה אשר קדשנו?	"הרמב&quot;ם (פי&quot;ד הי&quot;ד) סבר דמברכים קודם שהחזירו פניהם להעם, הטור והשו&quot;ע סברי דמברכים אחר שהחזירו פניהם להעם (וכן נהגו אצל הערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&#x27;), אבל הפר&quot;ח סבר שיחזירו פניהם באמצע הברכה [קודם תיבת וצונו (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ח)], וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&#x27;)"	סימן קכח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור שצריכים לברך את ישראל באהבה?	"כתב העטרת זקנים דפי&#x27; רש&quot;י אמור להם, מלא, לא תברכם בחפזון ובהלות אלא בכוונה ובלב שלם."	סימן קכח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן שכהן אחד יברך לכולם?	"אע&quot;פ שבעלמא ברוב עם הדרת מלך עדיף, מ&quot;מ כאן מברכים כל אחד ואחד מעצמו מפני הטירוף אם צריכים לענות אמן (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז בשם המבי&quot;ט, ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הכהנים צריכים להגביה את ידיהם?	צריכים להגביה ידיהם כנגד כתפיהם (סוטה ל&quot;ח ע&quot;א), וימין מעט למעלה מהשמאל [דכתיב ידו ומסתמא היא ימינית] (הגהות מיימוניות) אבל צריך ליזהר שהגודלים יהיו נוגעים שלא לשבר החלון (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, לבושי שרד, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)	סימן קכח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה חלונות יש בין אצבעותיו?	הטור כתב שיהיה חמשה, ורמז לדבר מציץ מן החרכים [והמרדכי הביא רמז לחלונות מתיבת &quot;אמור&quot; שכתוב מלא, ומטיל הוא&quot;ו לתיבת &quot;כה&quot; ויהיה כוה לשון חלון (ב&quot;י)]&lt;br&gt; 	סימן קכח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יפריש הכהנים את אצבעותיהם?	"1) העיקר שיטה הוא לחלוק בין האמה והקמיצה וגם בין האצבע והאגודל (טור, שו&quot;ע)&lt;br&gt;2) ע&quot;פ הזוהר צריך ליזהר שלא ליגע שום אצבע עם חבירו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט)&lt;br&gt;3) המהר&quot;י אבוהב כתב לעשות כצורת שק&quot;י, עיי&quot;ש&lt;br&gt;4) הרבינו בחיי (שמות יז, יב) משמע דצריך לעשות כצורת הוי&quot;ה (מג&quot;א שם) [וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) על השם שק&quot;י והוי&quot;ה דזה צריך זהירות יתירה ולא הכל בקיאים בזה]"	סימן קכח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם הכהנים רוצים להניח ידיהם באמצע נ&quot;כ?	יכולים להניח ידיהם בין מלה למלה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)	סימן קכח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד פורשיהם כפיהם?	בשעת נשיאת כפים פורשים כפיהם למטה, משא&quot;כ בשעת תפילה פורשים כפיהם למעלה [וביאר הר&quot;י באק דכשמקבלים ברכה מהקב&quot;ה כפיהם למעלה אבל כשנותנים ברכה לאחרים כפיהם למטה] (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו)	סימן קכח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הפרישת אצבעות מעכבין?	"אינו מעכב הפרישת אצבעות, ואפי&#x27; אם נקטעו איזה אצבעות ר&quot;ל או מכוסות בתחבושת אלא צריך להרים ידיו נגד כתפיו (פסק&quot;ת אות ל&quot;ט)"	סימן קכח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לפרוש ידיו כברכת כהנים בחנם?	"העטרת זקנים משמע שהוא מעורר דין על עצמו, אכן כתב הרבבות אפרים (ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;ג) בשם הגרח&quot;ק דזהו דוקא להניח ידיו למעלה מראשו {וצ&quot;ב מנליה}"	סימן קכח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קורין לכהנים תיבת יברכך?	"הטור סבר כן, אבל הרמב&quot;ם משמע לא [ואע&quot;פ שיכול לדחות הרמב&quot;ם, מ&quot;מ בא&quot;י ומצרים נהגו שהכהנים מתחילין מעצמן] (ב&quot;י), ולמעשה המחבר פסק לא והרמ&quot;א פסק כן [והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) דיש עוד טעמים לקרות יברכך ע&quot;פ נסתר], וע&quot;ע בשעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תקפ&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;א) דמשמע שהגר&quot;א פסק כהמחבר [ונוגע נמי לתקיעה ראשונה] (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדליכא אלא כהן אחד?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) דלכו&quot;ע צריך לקרות כיון דאין קורין כהנים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז), וביאר הכה&quot;ח (ס&quot;ק פ&quot;ג) דצריך קריאה בפני כל תיבה ותיבה, ובדאיכא שני כהנים תיבת כהנים נחשב כקריאה ליברכך."	סימן קכח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קריאת הפסוקים להכהנים מעכב?	לא [ואע&quot;פ שיכול לדחות ראייתו של הפר&quot;ח, מ&quot;מ הדין דין אמת] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואח&quot;כ)	סימן קכח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הש&quot;ץ יכול לקרות הפסוקים בע&quot;פ?	כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ט) דצריך לקרות מתוך הסידור {וצ&quot;ב למה}	סימן קכח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור 1) ללשון הקודש 2) כהנים בעמידה 3) נשיאת כפים 4) קול רם 5) פנים כנגד פנים?	"1) כה תברכו 2) לשרתו ולברך בשמו, מה שירות בעמידה כך ברכה ונ&quot;כ בעמידה 3) וישא אהרן את ידיו 4) אמור להם כאדם האומר לחבירו 5) אמור להם (גמ&#x27; סוטה ל&quot;ח ע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;)"	סימן קכח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דברים אלו לעיכובא?	"רוב הפוסקים סוברים דכולם לעיכובא, ולפיכך אינו יכול לעלות אלא צריך לצאת קודם רצה {וכמ&quot;ש רע&quot;א לעיל שלא יהיה אנוס} (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;)"	סימן קכח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותרים להציבור לישב?	המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) כתב כן, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;א) כתב דנוהגין לעמוד ע&quot;פ המאירי והאשכול דכתבו לעמוד באימה וכובד ראש.	סימן קכח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן שרוצה לסמוך?	אינו יכול לישא את כפיו דהוי כישיבה (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א) [אבל מותר לסמוך בין מלה למלה כמ&quot;ש לגבי הידים (ריש&quot;א, רי&quot;י פישר, מ&quot;ב דרשו)]	סימן קכח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן שידיו מרתתין?	"אינו יכול לישא את כפיו אפי&#x27; בסמוכין לבד, אבל אם יכול להגביה ידיו רק כשאומר התיבות מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן קכח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להגביה נמי הזרוע?	"הקרית ספר (הל&#x27; תפילה פי&quot;ד מצוה י&quot;ט) והבאר שבע (סוטה ל&quot;ט ע&quot;א) סברי דצריך להגביה נמי הזרוע שהוא נקראת יד, אבל האבני נזר (סי&#x27; ל&quot;א סעי&#x27; י&quot;ד) סבר דסגי להגביה ידיו ממש (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי דרשינן מקול רם?	1) הב&quot;ח סבר דצריך קול רם ממש, ולאו ולאפוקי לחש (ולא קיי&quot;ל כוותיה)&lt;br&gt;2) בירושלמי דרשינן בקולו של רם , שהקב&quot;ה משתתף קולו עמהם [וביאר הפרישה (ס&quot;ק י&quot;ח) שיברכו באופן שהקב&quot;ה יסכים עמהן, דהיינו בכל לבם ובדעת שלמה]&lt;br&gt;3) בקול בינוני [מלשון רוממות וחשיבות (פרישה ס&quot;ק י&quot;ט)] 	סימן קכח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להלכה, האם צריך קול רם ממש?	"צריך להיות שכל הקהל יכולים לשמוע לו (פר&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג), והאור לציון (ח&quot;ב פ&quot;ח תשובה ד&#x27;) מקיל אם תשעה שומעין אותו {ולכאורה אין נפק&quot;מ אם התשעה הוו כהנים או ישראלים}"	סימן קכח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כהן שקולו צרוד?	יצא קודם רצה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג)	סימן קכח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהן אחד יכול להוציא חבירו ע&quot;י שומע כעונה?	"יכול להוציאו בברכת אשר קדשנו וכו&#x27;, אבל לגבי הפסוקים ידוע שהבית הלוי (סוף פרשת בראשית) סבר דאינו יכול להוציאו [ו&quot;א משום הקול רם, והגר&quot;ח פי&#x27; משום אמור להם כאילו מדבר לחבירו, והנצי&quot;ב פי&#x27; משום דהוי כתפילה ובקי אינו יכול לצאת], אבל החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ט ס&quot;ק ג&#x27;) סבר דיכול להוציאו בשומע כעונה (מ&quot;ב דרשו)."	סימן קכח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן שנקטעה ידו?	כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א) דאם נקטעה ידיו אינו יכול לעלות לדוכן, וכתב האבני נזר דזהו דוקא אם נקטעה שתי ידיו אבל ידו אחת מסתפק ויעלה בלא ברכה, והוסיף רשז&quot;א דצ&quot;ל דש בעירו (מ&quot;ב דרשו) [והקשה ר&quot;י באק למה לא אמרינן דכל שנשאר בהם מקצת זרוע מקרי יד וכדאשכחן בהלכות תפילין]	סימן קכח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר להכהנים להחזיר פניהם להיכל?	כשהתחיל הש&quot;ץ שים שלום	סימן קכח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמרו הכהנים?	"אומרים רבון העולמים וכו&#x27;, ואם יש להם פנאי אומרים נמי אדיר במרום וכו&#x27; כדי שיסיימו עם האמן של שים שלום [ובימים נוראים אומרים רבון העולמים אחר היום תאמצנו וכו&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)]"	סימן קכח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הכהנים נמי עונים אמן?	"כן, ואפי&#x27; סיימו יחד עם הש&quot;ץ (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו) [ואינו מחזי כאילו עונים על ברכת עצמן אע&quot;פ שהוא ענין אחד כיון דאמירתם אינם ברכה ממש (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ב)]"	סימן קכח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לענות ברוך הוא וברוך שמו כששומע שם השם בברכת כהנים?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק כ&quot;ח) סבר כן, אבל האשל אברהם מבוטשאטש (סי&#x27; קכ&quot;ד) והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ז) והסטייפלר (ארחות רבינו ח&quot;א עמ&#x27; ס&quot;ו) סברי שאין לאומרו (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותרים לכוף אצבעותיהם?	אחר שהחזירו פניהם להיכל (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז) [ונראה פשוט דאם הם חלושים יכולים לכוף אצבעותיהם מיד אחר שאמרו תיבת שלום (הר&quot;י באק)]	סימן קכח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הכהנים מותרים לדבר כשהם עומדים על הדוכן?	"לא (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח), וביאר הגרח&quot;ק אפי&#x27; אם כבר שמעו חזרת הש&quot;ץ וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ה) לגבי קדושה (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יכולים לירד מהדוכן?	"אחר שים שלום, והתרוה&quot;ד סבר שצריכים להמתין עד אחר [שרוב הציבור ענו] אמן של שים שלום שהוא חלק מהברכה, ובמקום שאומרים &quot;יישר כחך&quot; להכהנים ימתינו עד לאחר קדיש (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;)"	סימן קכח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים יישר כחך, הרי הם מחויבים לברך את ישראל?	"תי&#x27; הרש&quot;ש (שביעית פ&quot;ד מ&quot;ב) דה&quot;נ אוכלים פירות שביעית בטובה ושלא בטובה, שאף שאדם מצווה להפקיר הפירות מ&quot;מ מותר להחזיק לו טובה על כך {ויש לפרש דסוף כל סוף יש לו הבחירה אם רוצה לקיים מצות ה&#x27; יתברך, ועוד פי&#x27; הר&quot;י באק דיישר כחך אינו תודה אלא ברכה שהקב&quot;ה יחזק כחך להמשיך בעבודתך הקודש}"	סימן קכח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכהנים להשיב &quot;ברוך תהיה&quot;?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) סבר כן, וההר צבי (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ס&quot;ב) סבר לא משום חשש בל תוסיף {ונראה להקל כהערוה&quot;ש אם מכוין בהדיא שלא לשם מצוה כיון דליכא פרישת ידים וממילא אפי&#x27; לפי חידושי ר&#x27; שלמה (ר&#x27;&#x27;ה סי&#x27; א&#x27;) לא יעבור על בל תוסיף, וכבר הארכתי בזה במקום אחר}"	סימן קכח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה דרך פונים הכהנים כשמחזירין פניהם?	לעולם פונים לצד ימין שלהם [כשהם סובבין במקומן פונים לצד ימין, ואם הם מקיפין דבר אחר כגון הבימה הולכין לצד שמאל שזהו ימין (ודלא כפמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה)]	סימן קכח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיטר יד?	אזלינן בתר ימין דעלמא (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג)	סימן קכח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד פותחין הארון לפתיחה?	הפרישה (ס&quot;ק כ&quot;ג) הביא צד לפתוח משמאל לימין ויש צד לפתוח מימין לשמאל כדרך כתיבה, ומסיק דאין קפידא לפתוח משמאל לימין דאין כאן פינה כלל	סימן קכח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשיורדים מן הדוכן, האם מחזירים פניהם להיכל?	כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) דצריך להחזיר פניו קצת להיכל, כתלמיד הנפטר מרבו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א)	סימן קכח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר שיורדים מן הדוכן האם נוגעין מנעליהם?	כתב הרמ&quot;א שלא יגעו במנעליהם [דסתמן כמטונפין (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ב)], ואם נגע בהם צריך ליטול את ידיו {ולכאורה סגי במידי דמנקי דא&quot;צ להתפלל עוד שמ&quot;ע אלא סתם לומר דברי תורה}	סימן קכח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איתא בטור &quot;אין הכהנים מתחילין בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הציבור&quot;, וצ&quot;ע הרי יש מי שמקרא תחילה?	"1) תי&#x27; הב&quot;י דניחא לפי הרמב&quot;ם דס&quot;ל דלא מקרא לתיבת יברכך {וצ&quot;ל דברכה אחרת, ר&quot;ל הברכה אחר שברכו אשר קדשנו} [אבל הקשה דהטור לא פסק כהרמב&quot;ם]&lt;br&gt;2) עוד תי&#x27; הב&quot;י (ודרכ&quot;מ ס&quot;ק י&quot;א) דקאי על הרבון העולמים דאומרים אחר ברכת כהנים [אבל הקשה הדרכ&quot;מ דלשון ברכה אחרת דחוק קצת]&lt;br&gt;3) תי&#x27; הב&quot;י בדעת הר&quot;ן דהכהנים לאו דוקא, ור&quot;ל המקרא&lt;br&gt;4) עוד תי&#x27; הב&quot;י בדעת הר&quot;ן דלא היו מקרין מלה במלה להכהנים אלא אמרו &quot;כהנים&quot; בתחילה&lt;br&gt;5) המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) תי&#x27; דאם יש בקהל מי שמאריך באמן אע&quot;פ שהמקרא יכול לקרוא [דא&quot;צ להמתין אלא לרוב] אבל הכהנים צריכים להמתין לו [דצריכים להמתין לכולם]"	סימן קכח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי התירוץ של הב&quot;י ודרכ&quot;מ דמיירי בהרבון העולמים, מאי נפק&quot;מ דצריכים להמתין לאמן הרי צריכים להמתין לש&quot;ץ להתחיל שים שלום (ב&quot;ח)?	"1) תי&#x27; הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ג) דהש&quot;ץ יכול להתחיל שים שלום אחר שענה רוב הציבור אבל הכהנים צריכים להמתין לכל הציבור [אכן, השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) דאדרבה, הש&quot;ץ צריך להמתין לכל הציבור משא&quot;כ הכהנים סגי ברוב (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&#x27;) {וכן משמע מביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ד ד&quot;ה א&quot;צ) דנכון להמתין לכולם בחזרת הש&quot;ץ}]&lt;br&gt;2) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&#x27;) תי&#x27; דבדין צריכים להמתין לרוב הציבור, ואורחיה דמילתא הוא שהש&quot;ץ יתחיל שים שלום"	סימן קכח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המקרא צריך להמתין לכל הציבור לענות אמן על ברכת הודאה?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ב) דתלוי בב&#x27; מהלכים בתוס&#x27; סוטה (ל&quot;ט ע&quot;ב) אם הכהנים יכולים לשמוע להמקרא אם יש מקצת אנשים שעונים אמן, ולמעשה הפרישה והט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ט) סברי דצריך להמתין לכולם, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ב) והמ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ד) סברי דסגי להמתין לרוב, אמנם הוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ג) דלמנהגינו שאומרים אלוקינו וכו&#x27; אין נפק&quot;מ בזה [והקשה הר&quot;י באק, אפי&#x27; להמ&quot;ב יש נפק&quot;מ למנהגינו שאומרים אלוקינו וכו&#x27; דהרי אסור להש&quot;ץ להתחיל ברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי רוב הציבור, וממילא בין כשמקרא כהנים בין כשאומר אלוקינו וכו&#x27; צריך להמתין לרוב, וצ&quot;ע]."	סימן קכח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המקרא צריך להמתין לכל הציבור לענות אמן קודם שמקרא &quot;יברכך&quot;?	"תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל אם צריך להמתין כשאומר &quot;כהנים&quot; (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ז)"	סימן קכח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי כו&quot;ע מודי דצריך להמתין לכולם?	"בנוגע לתיבות שהכהנים אומרים, שהכהנים צריכים להמתין עד שמסיים המקרא, והמקרא והציבור צריכים להמתין עד שמסיימו הכהנים {וכפשוטו המקרא צריך להמתין לכל הכהנים כדי שיהא בכלל הברכה מכל הכהנים, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ז) הביא טעם אחר מהגר&quot;ז כדי שישמעו הציבור התיבה יפה מפי הכהנים, ודבריו צ&quot;ב דהמ&quot;ב פסק כהתירוץ בתוס&#x27; בסוטה שיכול לשמוע תרי קולי, ואפשר שיכול לשמוע קריאה בעלמא אבל לגבי ברכה צריך לשמוע כל התיבה לגמרי, וצ&quot;ב (עם הר&quot;י באק)} "	סימן קכח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הש&quot;ץ עונה אמן אחר 1) הברכה של ברכת כהנים אשר קדשנו וכו&#x27; 2) אחר הפסוקים של ברכת כהנים?"	"1) לא, דהוי הפסק בתפילה [ודלא כהט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ד] (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ב) 2) אינו הפסק דהוי לצורך תפילה (תוס&#x27; ברכות ל&quot;ד ע&quot;א), אבל יש חשש שמא תתבלבל דעתו, ואם מובטח לו שלא תתבלבל בתחילה התיר התיו&quot;ט (דברי חמודות ברכות פ&quot;ה אות נ&quot;ב) לענות אמן אבל חזר בו בתיו&quot;ט (ברכות פ&quot;ה מ&quot;ד), אמנם המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ט) רוצה להתיר ע&quot;פ השו&quot;ע בהל&#x27; ר&quot;ה דמקיל להש&quot;ץ לתקוע השופר, ובפרט האידנא שמתפללין מתוך הסידור, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;א) להקל לענות אמן אם מתפלל מתוך הסידור וגם מובטח לו שלא יתבלבל. [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ט) משמע דנהגו שלא לענות אמן, וביאר דאולי מפני שלא היו מובטחים]"	סימן קכח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי שעומד באמצע 1) ק&quot;ש 2) שמ&quot;ע, בשעת ברכת כהנים?	"1) יענה אמן על הפסוקים (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;א אות ב&#x27;) 2) לפי האג&quot;מ (שם) ישתוק, אבל ריש&quot;א סבר דא&quot;צ לשתוק והוי כעם שבשדות שהם בכלל הברכה (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ש&quot;ץ שהוא כהן, האם עולה לדוכן 1) אם ליכא כהנים אחרים 2) אם איכא כהנים אחרים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-0d45f1e9cf1f57579ef47a7b463db23f531d07b1.jpg"">"	סימן קכח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ליכא אלא כהן אחד?	"כיון דעל ידו יהיו ב&#x27; כהנים, יעלה (אז נדברו חי&quot;ג סי&#x27; ל&quot;ד) {אכן, סתימת המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ט) משמע דדינו כיש כהנים אחרים וממילא לא יעלה}"	סימן קכח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הש&quot;ץ כהן, מי מקרא?	"אפי&#x27; אם אינו עולה לדוכן אין הכהן מקרא אלא ישראל (דרכ&quot;מ ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ב) סבר שהש&quot;ץ מקרא]"	סימן קכח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמרו להש&quot;ץ לעלות 1) קודם או באמצע רצה 2) אחר רצה?	"1) צריך לעלות [ואפי&#x27; אם אינו מובטח (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ה)] 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ל&#x27;) סבר דא&quot;צ לעלות, אבל המ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא המהר&quot;ם מינץ דמסתפק בדבר, והכריע המ&quot;ב דעדיף לצאת {אבל כאן א&quot;א לצאת}"	סימן קכח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הכהן אינו עולה לדוכן, האם המקרא צריך לכוון לכל חזרת הש&quot;ץ?	הטור משמע כן, וביאר הב&quot;י שהוא חלק מחזרת הש&quot;ץ, אכן הגהות מיימוניות סבר דדוקא כשהוא מסיים ברכת שים שלום צריך לכוון לכל חזרת הש&quot;ץ	סימן קכח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תנן דאם הש&quot;ץ אינו מובטח אינו עולה לדוכן, הרי אפשר במקרא ששמע כל חזרת הש&quot;ץ שהוא יסיים שים שלום?	"הב&quot;י תירץ אה&quot;נ, והמשנה לא נחתא למימר תקנתא ע&quot;י שיסיים אחר תפילתו, והב&quot;ח תי&#x27; דהש&quot;ץ צריך להיות בטוח לשמוע אל המקרא המסיים שים שלום {ונראה דלא פליגי בדין, וכמ&quot;ש למעלה}"	סימן קכח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כהן שהוא באבלות במקום שנושאין כפים בכל יום?	"כתבו רשז&quot;א ואור לציון דעדיף לישא את כפיו ולא ירד לפני התיבה (מ&quot;ב דרשו) {והרבה נוהגין כהפר&quot;ח שיורדים לפני התיבה וגם נושאין את כפיהם אפי&#x27; בכהנים אחרים}"	סימן קכח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב 1) לכהנים 2) להש&quot;ץ, לנגן הרבה ניגונים?	"1) לא, מפני טירוף הדעת (תרוה&quot;ד, שו&quot;ע), ואפי&#x27; כשמקרא לפניהם כל תיבה ותיבה (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב), ומ&quot;מ ראינו דטוב להם לנגן ניגון אחד, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ה) דע&quot;י זה יבואו לידי התעוררות והתלהבות לברך בכוונה, והתרוה&quot;ד (סי&#x27; כ&quot;ו) כתב דמשמע מגמ&#x27; קידושין (ע&quot;א ע&quot;א) דדרכן לנגן בשעת נשיאת כפים (מ&quot;ב דרשו) 2) לא (ט&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ג)"	סימן קכח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל כהן וכהן יכול לנגן ניגון אחר?	לא, דגם בזה יש בלבול (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ד)	סימן קכח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה תיבות נהגו הכהנים לנגן?	"כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק י&quot;ד) דנהגו לנגן בשש תיבות המסיימים בכ&quot;ף סופית, דהם סילוק הברכות, וגם נוהגין להפך לדרום ולצפון (עי&#x27; להלן)"	סימן קכח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנלן דכהן לא יהא המקרא?	כתב הרמב&quot;ם דכתיב אמור להם, מכלל שהמקרא אינו כמותם	סימן קכח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בלוי 2) בכהן בדליכא אחר, להיות מקרא?	"1) מותר לכתחילה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;א) 2) לפי רוב הפוסקים מותר בדליכא אחר [ודלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ז) דס&quot;ל דעדיף שלא להקרות כלל] (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ב) דאמור להם אינו אלא אסמכתא בעלמא שיהא דוקא משל ישראל (לבוש, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ד)."	סימן קכח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתחילה לכהן להיות ש&quot;ץ?	המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ד) משמע דאינו לכתחילה דאז צריך ישראל להיות המקרא ומן הראוי שהש&quot;ץ יהא המקרא, אכן כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה משתדלין) דיתכן דאין דין שהש&quot;ץ צריך להיות המקרא ומותר לכתחילה למנות כהן ש&quot;ץ וישראל אחר מקרא. [וצ&quot;ב, דתיפוק ליה דאינו לכתחילה משום שהוא מבטל מצותו דנשיאת כפים (הר&quot;י באק)]	סימן קכח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בכהן ש&quot;ץ וישראל מקרא, האם אומר אלוקינו וכו&#x27;?"	המג&quot;א סבר כן, והחמד משה סבר דא&quot;צ לומר אלוקינו אלא כשהוא באמצע חזרת הש&quot;ץ (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויקרא)	סימן קכח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן יכול להקרא?	לא, דאין זה כבוד הציבור (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ח, מ&quot;ב דרשו)	סימן קכח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסתכל או לראות את ידי הכהנים?	"בזמן הבית אסור אפי&#x27; ראיה בעלמא משום כבוד השכינה דאם נסתכל הרבה עיניו כהות (חגיגה ט&quot;ז ע&quot;א), אבל בזמן הזה מדינא רק אסור להסתכל הרבה משום היסח הדעת אלא שנוהגין שלא לראות ראייה בעלמא זכר למקדש (תוס&#x27; חגיגה שם, מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ט) [אכן, רש&quot;י במגילה (כ&quot;ד ע&quot;ב) משמע דהעצם הסתכלות אסור אפי&#x27; בזמן הזה, ויש מתרצין ע&quot;פ התוה&quot;ר (מגילה שם) דפירש דאפי&#x27; בזה&quot;ז אין מסתכלין מפני שהקב&quot;ה מציץ מבין קשרי אצבעותיהם דכתיב מציץ מן החרכים]"	סימן קכח סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסתכל במקומות אחרות?	לא, אלא צריך לשים לב על הברכה ולא יסיח דעתו לדברים אחרים (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ט)	סימן קכח סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכסות פניו?	"נוהגין שכולם מכסים פניהם שלא יסתכלו בידיהם, והרמ&quot;א כתב דנוהגין ליתן ידיהם חוץ לטליתם (וכ&quot;כ המ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;א), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ו) כתב כמנהג שלנו לכסות נמי ידיהם."	סימן קכח סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יביטו עיניו בשעת נשיאת כפים?	יביטו למטה כמו בשעת תפילה שהרי מתפללין שהשי&quot;ת יברך את ישראל (לבוש, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ח)	סימן קכח סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על הטלית אם לובשו רק לכסות את ידיו?	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; י&quot;ד ע&quot;פ הביה&quot;ל דנוהגין שלא לברך"	סימן קכח סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הישראלים בצד הכהנים בכלל הברכה?	"רש&quot;י סבר שצריך להיות צדדין שלפניו מעט, אבל הרמב&quot;ם, הטור, והשו&quot;ע סברי דאפי&#x27; לצדדין ממש בכלל הברכה, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק צ&quot;ה) [אולם, אם פניו למזרח צריך לצדד פניו להכהנים כדרך אדם שמדבר עם חבירו, משא&quot;כ כשפניו למערב א&quot;צ לצדד פניו דמצוי שבני אדם עומדים בשוה ומדברים (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל) {והקשה הבה&quot;ח משה סינגר נ&quot;י דההפלאה (הובא בשע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;) סבר דישראל העולה לדוכן עובר על העשה של החרדים שאינו בכלל הברכה, וצ&quot;ע דהרי הוא שוה עם הכהנים, וי&quot;ל דהתם אין כוונתו להיות כישראל אלא להיות ככהן משא&quot;כ הכא כוונתו להיות בכלל הברכה של הכהנים}] [והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ע&quot;ה) הבין בדעת הפרישה (ס&quot;ק ל&quot;ד) דאם עומד בצפון ודרום אפי&#x27; אחורי הכהנים הוו בכלל הברכה, ולא קיי&quot;ל כוותיה {ועוד, כנראה דאינו מוכח דזהו כוונת הפרישה}]"	סימן קכח סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הצדדין תלוי בגוף הכהנים או ידי הכהנים?	{נראה להביא ראיה ממ&quot;ב (ס&quot;ק צ&quot;ה) דכתב &quot;אותן העומדים בכותל מזרחי והאה&quot;ק בולט קצת לביהכ&quot;נ והכהנים עומדים לפניו אינן בכלל הברכה&quot;, ומדהוסיף שהאה&quot;ק בולט קצת משמע דאם לא היה בולט יהיו בכלל הברכה אע&quot;פ שבדרך כלל יהיו אחורי ידי הכהנים, אלא ש&quot;מ דתלוי בגוף הכהנים ולא בידיהם, וכן מסתברא שהמקור הוא מאמור להם וכדרך שאדם מדבר לחבירו וזה תלוי בגופו, וכן מבואר מביה&quot;ל (סד&quot;ה אבל) דמותר לעמוד בשוה עם הכהן כשפניהם לצד מערב דמצוי כמה פעמים שבני אדם מדברים כזה, ובע&quot;כ אין הישראל עומד בפני ידיו של הכהנים דא&quot;כ הכהן יהיה לאחוריו ואין זה דרך שבני אדם מדברים}	סימן קכח סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא מעלה להיות ממש בפני הכהנים?	מהפוסקים לא מצינו מקור לזה, אמנם נהגו החת&quot;ס והסטייפלר לעמוד כנגד פניהם ממש (מ&quot;ב דרשו)	סימן קכח סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיש לו מקום קבוע בכותל המזרחי?	הב&quot;ח סבר דהוי בכלל אנוסים וא&quot;צ לזוז ממקומו, אבל השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ו) דהרי אפשר לילך למקום הכהנים או לעמוד באמצע ביהכ&quot;נ (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ה)	סימן קכח סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי הוא בכלל עם שבשדות הנכללים בהברכה?	"כל מי שנאנס ואינו יכול לבא לברכת כהנים הוו בכלל הברכה, אבל מי שיכול לבא ולא בא אינו בכלל הברכה אפי&#x27; אם הוא עומד לפני הכהנים, אלא צריכים לשמוע הברכה ממש מהכהנים (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ו, ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)"	סימן קכח סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש צואה שמפסיק בינו להכהנים?	"הוי הפסק לגבי עניית אמן (א&quot;ר), אבל לגבי הברכה ע&quot;י עם שבשדות אינו הפסק (אשכול) (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו) {אכן, המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; נ&quot;ה ס&quot;ק ס&quot;ב) הביא דעת החיי&quot;א דדוקא לברכו הוי הפסק דיש בה הזכרת השם ולא לגבי אמן, וצ&quot;ע} {ועי&#x27; לקמן במ&quot;ב סי&#x27; קל&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד דלגבי נפילת אפים צריך להיות נקי מטינוף, ואפשר דהתם מיירי לצרפו למנין שיש בו ס&quot;ת וחמיר טפי, וצ&quot;ע}"	סימן קכח סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מהני עם שבשדות, הרי אינם פנים כנגד פנים?	"[כן הקשה הבה&quot;ח משה סינגר נ&quot;י, ואמנם, העולת תמיד (הובא במ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; רכ&quot;ה) הוכיח מכאן דפנים כנגד פנים אינו דאורייתא, אבל הרבה חולקים עליו, ואפשר לומר דא&quot;צ פנים כנגד פנים אלא משום כדרך שאדם מדבר לחבירו ואילו עם שבשדות אינו בכלל זה אלא שהברכה נשתרבב אצלם, ועדיין צ&quot;ב]"	סימן קכח סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שעומד אחורי מחיצה?	"כתב הליקוטי הלכות (סוטה ל&quot;ח ע&quot;ב בעין משפט) דאם הוא גבוה יותר מקומת אדם יש ליזהר לכתחילה שלא לעמוד כנגדה דאין זה פנים כנגד פנים, אמנם, מבואר מביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) דאפי&#x27; כשהוא עומד חוץ לביהכ&quot;נ הוא בכלל הברכה אם הוא שומע הברכה וחפץ להתברך (מ&quot;ב דרשו) "	סימן קכח סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביהכ&quot;נ שכולה כהנים, 1) בעשר כהנים 2) באחד עשר כהנים 3) בשנים עשר כהנים?	1) כולם עולם לדוכן ומברכין לעם שבשדות [ונשים וטף {והש&quot;ץ} עונים אמן אבל אינו לעיכובא [ודלא כרע&quot;א דס&quot;ל דהוא לעיכובא וצריך אחד מהכהנים לישאר למטה לענות אמן] (ירושלמי, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ט)] 2) הביה&quot;ל (ד&quot;ה יותר) מסתפק אם אמרינן דכולם יעלו כדי שיהיה מדאורייתא לרבינו פרץ, אולם מצדד לומר דממ&quot;נ הוא מדרבנן כיון דאין מקרא ישראל, ומסיים וצ&quot;ע 3) שנים עולים	סימן קכח סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשכולם עולים, למה לא אמרינן שהם מברכים הנשים וטף?	"1) תי&#x27; הב&quot;ח הם מתברכים מהקב&quot;ה ואינם בכלל ברכת כהנים&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; הב&quot;ח דהעיקר ברכה אינה אלא לישראל זכרים&lt;br&gt;3) המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ז) תי&#x27; דנשים וטף לא חשיבי לברכם לחודייהו&lt;br&gt;4) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ח) תי&#x27; דמסתמא בעליהם ואביהם שומעים הברכות באיזה מקום ומתברכים"	סימן קכח סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אמרינן דכולם עולים, לימא דישאר אחד וכדאשכחן בסעי&#x27; א&#x27; בישראל אחד ותשעה כהנים?"	"תי&#x27; הב&quot;י דכיון דהעיקר הוא בעבור ישראלים סגי אפי&#x27; בישראל אחד כשהוא עונה אמן משא&quot;כ בכהנים צריך עשרה כהנים כדי שיהא חשוב [ודלא כרע&quot;א דס&quot;ל דאפי&#x27; במקצת ישראל צריך לישאר עשרה למטה אם אפשר] (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;א)"	סימן קכח סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעשרה כהנים, האם הש&quot;ץ נמי עולה לדוכן?	הפר&quot;ח סבר כן כשהוא מובטח, אולם כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ב) דכולם לאו דוקא והש&quot;ץ אינו עולה עמהם (וכ&quot;כ הבהי&quot;ל לעיל ד&quot;ה ואח&quot;כ, והמ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ז) {ולפי&quot;ז תו לא איצטריך למימר דהנשים וטף עונים אמן אלא סגי בהש&quot;ץ, והירושלמי דנקט נשים וטף מיירי בש&quot;ץ שאינו מובטח ולפיכך אינו יכול לענות אמן}	סימן קכח סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים פסוקים באמצע ברכת כהנים?	"לא, דאינו דרך ארץ לעבד לומר דבר בשעה שמברכים אותו (שו&quot;ע, רמ&quot;א), אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ט) והט&quot;ז (ס&quot;ק כ&quot;ה) כתבו דאם רוצה יכול לאומרם בשעה שמקרא התיבה, אכן הא&quot;ר מפקפק אף בזה שהכהנים צריכים לשמוע המקרא [ותי&#x27; המאמ&quot;ר דצריך לומר הפסוקים בלחש], ועוד אין תועלת לקרות הפסוקים אלא בשעה שהכהנים מברכים [ותי&#x27; המאמ&quot;ר דמהני על התיבה שכבר אמרו הכהנים] (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ג, מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; ש&quot;ט וש&quot;י)"	סימן קכח סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר שמו&quot;ת באמצע ברכת כהנים?	"אפ&#x27;י למ&quot;ד מותר לקרות שמו&quot;ת באמצע חזרת הש&quot;ץ אסור באמצע ברכת כהנים (באה&quot;ט ס&quot;ק מ&quot;ו)"	סימן קכח סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים הרבונו של עולם באמצע ברכת כהנים?	"1) תירצו תוס&#x27; בסוטה (מ&#x27; ע&quot;א) משום סכנה התירו לו (ט&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ד) {ונמצא לפי&quot;ז אפי&#x27; במקום שאינם מנגנים מותר לאומרה במקום סכנה}&lt;br&gt;2) העטרת זקנים תי&#x27; דהיו אומרים אותה בשעה שהיו מנגנים בסוף הברכה (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ט)"	סימן קכח סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכהנים להוסיף ברכה אחת מדעתם 1) בקול 2) בלחש?	"1) אסור משום בל תוסיף [ומסתימת הפוסקים משמע דאפי&#x27; שלא בכוונה עובר על בל תוסיף וכמ&quot;ש בגמ&#x27; (ר&quot;ה כ&quot;ח) דמקרי בזמנו וכיון דאילו מתרמי ליה ציבורא אחרינא, וכן מבואר מתוס&#x27; (ר&quot;ה ט&quot;ז ע&quot;ב), אכן הריטב&quot;א (ר&quot;ה כ&quot;ח ע&quot;ב) ס&quot;ל דלמסקנת הגמ&#x27; אינו עובר אלא בכוונה דאפי&#x27; אי מתרמי ליה ציבורא אחרינא אינו מחויב לברכם] 2) לפי הרשב&quot;א אינו עובר על בל תוסיף כיון שקול רם מעכב, אבל לפי הרמב&quot;ם עובר אע&quot;פ שהוא לעיכובא [וממילא ה&quot;ה בשאר דברים המעכבין תלוי במח&#x27; זה] (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)"	סימן קכח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכהנים לענות &quot;ברוך תהיה&quot;?	"ההר צבי (סי&#x27; ס&quot;ב) סבר שאסור משום בל תוסיף, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) מקיל [ומיהו אם אינו סמוכה לנשיאת כפים מותר (פמ&quot;ג פתיחה כוללת ח&quot;א אות ל&quot;ו, מ&quot;ב דרשו)], {ונראה דיש מקום להקל אם מכוין בהדיא שלא לשם מצוה אע&quot;פ דאמרינן בגמ&#x27; ר&quot;ה (כ&quot;ח ע&quot;ב) דנשיאת כפים כל היום חשוב כזמנו וקיי&quot;ל דבזמנו עובר על בל תוסיף אפי&#x27; בלא מכוין, י&quot;ל ע&quot;פ המג&quot;א (שמובא בביה&quot;ל לעיל סי&#x27; ל&quot;ד ד&quot;ה בעלמא) דזהו דוקא למ&quot;ד מצות א&quot;צ כוונה אבל לפי מאי דקיי&quot;ל דמצות צריכות כוונה אינו עובר בלא כוונה, ויש להוסיף דאפי&#x27; למ&quot;ד מצות א&quot;צ כוונה אפ&quot;ה מהני היפך כוונה, ואע&quot;פ שידוע היסוד מחידושי ר&#x27; שלמה (ר&quot;ה סי&#x27; א&#x27;) דלמ&quot;ד מצות א&quot;צ כוונה עובר על בל תוסיף אפי&#x27; בהיפך כוונה, נראה דהיינו דוקא כשעושה המעשה מצוה כתיקונו כגון הנחת תפילין משא&quot;כ בכה&quot;ג שיש חסרון בעצם מעשה מצוה דליכא פרישת כפים או מקרא, אפי&#x27; ר&#x27; שלמה מודה דאינו עובר על בל תוסיף [והרמב&quot;ם דכתב דעובר מיירי דוקא כשמכוין בהדיא לשם מצוה], ויש לצרף נמי שיטת הריטב&quot;א דס&quot;ל דלמסקנא אינו עובר אלא אם מכוין לשם מצוה וכמ&quot;ש למעלה, וכבר כתבתי בענין זה במקום אחר} "	סימן קכח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כהן נשא את כפיו סמוך לצאת הכוכבים וגמר הברכות אחר צאה&quot;כ?	"כתב העמק ברכה (נשיאת כפים אות ו&#x27;) דעובר על בל תגרע דאינו יוצא אחר צאה&quot;כ (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל התיבות של ברכת כהנים מעכבים?	"כן, אפי&#x27; תיבה אחת דכתיב כה תברכו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)"	סימן קכח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כהן שעלה כבר היום, האם הוא עולה עוד הפעם באותה יום?	"אינו מחויב לעלות יותר מפעם אחת ביום אפי&#x27; באותה ציבור משחרית למוסף, ומ&quot;מ מותר לעלות ומברך ג&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;א) {וכ&quot;כ המאירי במגילה (כ&quot;ז ע&quot;ב) דכל זמן שעולה לדוכן צריך לברך} [ומש&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק מ&#x27;) משום דליכא בל תוסיף כשעושה מצוה ב&#x27; פעמים, צ&quot;ע דמקורו מתוס&#x27; ר&quot;ה (ט&quot;ז ע&quot;ב) דמיירי בשופר ולולב ונשיאת כפים לאותה ציבור דליכא קיום מצוה במה שעושהו עוד הפעם ואפ&quot;ה ליכא משום בל תוסיף, אבל כאן מיירי בציבור אחרת והוא מקיים מצות נשיאת כפים וגם מברך עליו וא&quot;כ פשוט דליכא משום בל תוסיף (הר&quot;י באק)]"	סימן קכח סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כהן המתפלל שמ&quot;ע, והגיע הש&quot;ץ לברכת כהנים 1) בדליכא כהנים אחרים 2) בדאיכא כהנים אחרים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-037af86bc6ba6f25b01bbebfa7f281b639679b69.jpg"">"	סימן קכח סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הכהן שתק לברכת כהנים כדי לגמור את כולה?	"הא&quot;ר סבר דצריך לחזור לראש {לפי הרי&quot;ף}, אבל השיג עליו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק מ&#x27;) דברכת כהנים הוי מעין התפילה ואינו הפסק."	סימן קכח סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הוא באמצע פסד&quot;ז או ק&quot;ש?	הרבה סוברים שמותר לעלות לדוכן, וישתדל לסיים הפרשה אם הוא באמצע ק&quot;ש (מ&quot;ב דרשו, פסק&quot;ת אות ס&quot;ד)	סימן קכח סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכהן לעלות לדוכן קודם שהתפלל?	"כן [ולכתחילה יברך ברכת התורה (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; מ&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ז, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קכח סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יעבור 1) זמן תפילה 2) זמן ק&quot;ש?	"1) לכתחילה יצא, ואם לא יצא צריך לעלות דהוא מצוה דאורייתא 2) לכתחילה יצא, ואם לא יצא יקרא פסוק ראשון דק&quot;ש [וגם ברוך שם וכו&#x27; (מחה&quot;ש)] ויעלה (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ז), ולפי הערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&quot;א) בק&quot;ש א&quot;צ לצאת אלא לכתחילה יכול לקרות פסוק ראשון ויעלה. {ואם אין לו פנאי אפי&#x27; לפסוק ראשון, יש להסתפק מה עדיף, דמצד אחד ק&quot;ש תדיר, אבל מצד שני כבר התחיל במצות נשיאת כפים שעקר רגליו לעלות, וצ&quot;ע}"	סימן קכח סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כהן שיש לו מומים 1) בידיו 2) בפניו 3) ברגליו, האם יכול לישא את כפיו?	"1) לא, דחיישינן שמא יסתכלו בידיו 2) לפי הרמב&quot;ם אסור נמי שמא יסתכלו בו, אבל הטור משמע דלא גרס הכי בגמ&#x27; [ותמה עליו הב&quot;י מסומא וזבלגן, ותי&#x27; הפרישה דהטור בא לאפוקי רגליו ולא פניו, והב&quot;ח תי&#x27; דיש היתר דדש בעירו דוקא בפניו ורגליו ולא בידיו {ואנן קיי&quot;ל דדש בעירו מהני אפי&#x27; בידיו כדאשכחן בידיו צבועות אסטיס ופואה}], וקיי&quot;ל כהרמב&quot;ם 3) דינו כפניו"	סימן קכח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו 1) בהקניות 2) ידיו עקומות 3) ידיו עקושות 4) זבלגן?	"1) מנומרות בנקודות דקות (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ח, ערוה&quot;ש סעי&#x27; מ&quot;ב) 2) לרש&quot;י ידיו כפופות, להר&quot;ן שנתעקמו ידיו אחרונית 3) לרש&quot;י כפופות לצדדין, להר&quot;ן שאינו יכול לחלק אצבעותיו 4) לרש&quot;י שעיניו זולגות דמעה, להרמב&quot;ם וטור שרירו יורד על זקנו"	סימן קכח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסומא (בעין אחת/בשתי עיניו)?	"בין בעין אחת בין בשתי עיניו הוי מום אם סמיותו ניכר (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן), ואם הוא דש בעירו מותר בשניהם [ודלא כרבינו ירוחם דאוסר סומא בשתי עיניו אפי&#x27; בדש בעירו]"	סימן קכח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזומ&quot;ר שפרענקלע&quot;ן (freckles)?	אם הוא מילתא דשכיח אע&quot;פ שאינו רוב אינו מום (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ח)	סימן קכח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בפוחח 2) אם יש לו חולי מעיים 3) במי שיש נדה בביתו?	"1) לא ישא את כפיו דגנאי הוא לציבור [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; נ&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ג דהיינו מי שלובש בגדים קרועים] 2) הפר&quot;ח מדייק מגמ&#x27; חולין (קל&quot;ג ע&quot;א) דאינו יכול לישא את כפיו ע&quot;פ רש&quot;י שם [ויכול לדחות ראייתו דהתם קאמר דלא היה יכול לישא את כפיו אבל אינו ראיה דאסור לישא את כפיו אפי&#x27; כשרוצה (הר&quot;י באק)], ועדיף לצאת קודם רצה (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;א) [ובכלל זה מי שאינו יכול לעצור עצמו מלהפיח לא ישא את כפיו (מ&quot;ב דרשו, פסק&quot;ת אות ס&quot;ז)] 3) הספר המקצועות כתב דאסור לו לישא את כפיו [ומובא בראב&quot;ד בסוף תמיד (ל&quot;ג ע&quot;ב)] דאסור ליכנס לבית שיש בו נדה כמו שאסור ליכנס לבית שיש בו מת, והפר&quot;ח חולק עליו וז&quot;ל &quot;ודברים אלו אין לפרסמם דלאו הם מעיקר הדין, והנח לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין&quot; (באה&quot;ט ס&quot;ק מ&quot;ט), ועי&#x27; שו&quot;ת חת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ג) דהוסיף לבאר מה שכתב הראב&quot;ד &quot;המחמיר יתברך&quot; אין כוונתו שכהן שיש לו נדה בביתו לא ישא את כפיו דאין זה חומרא לבטל מצותו, אלא כוונתו שיש מקום להחמיר שלא ליכנס לבית שיש בו נדה. "	סימן קכח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נחשב כדש בעירו 1) כשהוא בעירו 2) כשהוא בעיר אחרת 3) כשהוא בבית הכנסת אחרת שבאותה עיר?	"1) אחר ל&#x27; יום 2) לפי התרוה&quot;ד נחשב כדש בעירו אחר ל&#x27; יום דוקא אם בא לעבוד שם [כגון מלמד או סופר] לשנה או לחצי שנה, אבל הב&quot;ח סבר דאין חילוק אלא כל ששהה בעיר ל&#x27; יום מקרי דש בעירו, ומדינא קיי&quot;ל כהתרוה&quot;ד והשו&quot;ע אבל כתב החיי&quot;א דבדיעבד אם היה בביהכ&quot;נ בשעה שקוראים כהנים ועקר רגליו ברצה יכול לסמוך על הב&quot;ח ויעלה (ביה&quot;ל ד&quot;ה הולך) 3) כתב השפת אמת (מגילה כ&quot;ד ע&quot;ב) דאפ&quot;ה נחשב כדש בעירו אחר ל&#x27; יום כיון שמותר בביהכ&quot;נ שלו לא גזרו במקום שאינו שכיח (מ&quot;ב דרשו) {אבל יש לעיין למה לא חיישינן לאורחים שבבית הכנסת שלו דזה אורחיה, וצ&quot;ל דלא גזרו על זה, ויש להביא סמך מירושלמי מגילה (פ&quot;ד ה&quot;ח) דמי שאין לו זקן עב לא ישא את כפיו בשעת הרגל מפני שלא יאמרו שקטן נושא את כפיו, והקשה הגרח&quot;ק למה לא אמרינן החשש שמא יסתכלו אחרים על המום, ולפי הנ&quot;ל י&quot;ל דלא חיישינן לאחרים ואורחים לגבי מומים, רק לגבי החשש שמא יאמרו שקטן נושא את כפיו}"	סימן קכח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל כהן שיש בו מום, האם הוא צריך לצאת קודם רצה?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק כ&quot;ו) סבר דצריך לצאת דלא לימרו שהוא בן גרושה, אבל הרבה אחרונים חולקים עליו. ומ&quot;מ, פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה מי) דטוב יותר לחוש לשיטת הט&quot;ז (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; מ&#x27;)"	סימן קכח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם עלה כהן שיש בו מום?	כתב הפר&quot;ח אם עלה לא ירד (ביה&quot;ל ד&quot;ה מי)	סימן קכח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דכהן שיש בו מום פסול משום דאיתקש לעבודה?	"איתא בגמ&#x27; תענית (כ&quot;ז ע&quot;א) דאיתקיש נמי לנזיר ללמד דמום אינו פוסל בו [ואישתמיטתיה מהט&quot;ז (ס&quot;ק כ&quot;ז) דרצה לחדש דיש ריבוי לרבות בעלי מומים (באה&quot;ט ס&quot;ק נ&#x27;)]"	סימן קכח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן הנצרך לנקביו?	"אם משער שיכול להמתין כדי הילוך ד&#x27; מיל מותר לעלות [ואע&quot;פ שהמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; צ&quot;ב) הביא מח&#x27; בזה, הכא מותר לכו&quot;ע שהוא מצוה דאורייתא] (ריש&quot;א, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני אם הכהן מכסה המומים שעל ידיו בטלית?	"מהני רק אם נהגו שכל הכהנים מכסים את ידיהם [ואם לא נהגו לא מהני אפי&#x27; אם בפעם הזאת יסכימו כל הכהנים לכסות ידיהם דזה יגרום היסח הדעת] (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ד), ומהני נמי למומים שעל פניו, וה&quot;ה במומים שעל רגליו מהני כשלובש בתי שוקים (שו&quot;ע סעי&#x27; ל&#x27;) [ודוקא במקום שרגיל ללבוש בתי שוקים, וכדאמרינן בטלית (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ב)]"	סימן קכח סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני אם נהגו כל הקהל לכסות פניהם?	"לא, דאם יודעים שיש מום בכהנים אתו לאיסתכולי, ועוד יש בחורים שאין להם טליתים [ודלא כהט""ז (ס""ק כ""ח) דמקיל אם הציבור מכסים פניהם] (מ""ב ס""ק קט""ו)"	סימן קכח סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שידיו צבועות?	"מותר אם רוב העיר מלאכתן בכך [ואפי&#x27; אם אין זה מלאכתו (מקור חיים)] או דש בעירו, ואם לאו אסור "	סימן קכח סעיף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן שאינו מחתך האותיות כראוי?	"לא ישא את כפיו אלא אם כל בני העיר מדברים כן (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;כ), ואם רק מקצת אנשים מדברים כן הט&quot;ז (ס&quot;ק ל&#x27;) מקיל, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ל&#x27;) מפקפק בו דלא מהני דש בעירו על זה (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;כ, שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ג), דדוקא לפי טעם הלבוש דס&quot;ל דהוא חסרון בהיסח הדעת מהני דש בעירו, אבל לפי טעם דרש&quot;י דפי&#x27; דהוא מקלקל הברכה לא מהני דש בעירו {ועדיין צ&quot;ע למה מהני אם כל אנשי המקום מדברים כזה, הרי ברכת כהנים אינו נאמר אלא בלשה&quot;ק, וצ&quot;ל דזהו לשון הקודש שלהם, וצ&quot;ב}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&quot;ה) מקיל במי שמחליף שי&quot;ן ימנית ושי&quot;ן שמאלית דאין זה שינוי גדול בהאות (ועי&#x27; ט&quot;ז ס&quot;ק ל&#x27;)."	סימן קכח סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי נפק&quot;מ אם הוא קורא העייני&quot;ן אלפי&quot;ן?	"המג""א (ס""ק מ""ז) כתב דאין נפק""מ כיון דליכא עייני""ן בברכת כהנים, אבל הפמ""ג (א""א ס""ק מ""ז) כתב דיש נפק""מ בתיבת ""עמו"" {ואין זה נפק""מ אם הוא חסרון בהברכה אלא אם החשש הוא היסח הדעת}"	סימן קכח סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהנים שיש לכל אחד הברה אחרת?	"כשהוא דש בעירו מסתברא שמותר (רשז""א, מ""ב דרשו)"	סימן קכח סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסתירה בין הגמרות לגבי קטן העולה , ומהו התירוצים?	"<div><div>♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦</div></div><div>מגמ' חולין(כ״ד ע״ב) משמע דאינו נושא
את כפיו עד שיתמלא זקנו, ממשנה במגילה (כ״ד ע״א) משמע דבן
י״ג יכול לישא את כפיו, ומגמ' סוכה (מ״ב ע״א) משמע דאפי'
קטן ממש יכול לישא את כפיו. יש בזה ד' מהלכים:</div>
<div>1) תוס' (מגילה כ״ד ע״א) סברי דאם
נתמלא זקנו מותר אפי' לבדו</div>
<div>בקביעות, ואם הוא בן י״ג מותר לבדו
ארעי, ואם הוא קטן אינו</div>
<div>מותר אלא עם אחרים [ואפי' בקביעות (ביה״ל
ד״ה אבל, ודלא</div>
<div>כהפמ״ג בסמוך), ויכול לברך נמי (מ״ב
ס״ק קכ״ג)] (וכן פסק</div>
<div>השו״ע והמ״ב)</div>
<div>2) הרמב״ם (לפי הב״י) סבר דאם נתמלא
זקנו מותר לישא את כפיו לבדו, ואם לאו אינו מותר אלא עם
אחרים [והא דמשמע במגילה דמותר כשהוא בן י״ג, לא קאי על
נשיאת כפים אלא על פורס על שמע {וזהו הרמב״ם לשיטתו דס״ל
דאינו קאי נמי על יורד לפני התיבה, וכמ״ש לעיל בסי' נ״ג(הר״י
באק)}] (וכ״כ הב״י בדעת הטור)</div>
<div>3) הפמ״ג (מש״ז ס״ק ל״א) כתב בדעת הטור
דאם נתמלא זקנו מותר לבדו, ואם הוא בן י״ג מותר
בקביעות עם אחרים, וקטן אינו מותר אלא עם אחרים באקראי.</div>
<div>4)&nbsp; הערוה״ש (סעי מ״ז) ביאר בדעת הרמב״ם
דאם אינו מתמלא זקנו אסור לישא כפים אפי' עם אחרים,
והיה לו גרסא אחרת בגמ' בסוכה {ועל הגמ' במגילה צ״ל כמ״ש לעיל
דאינו קאי על נשיאת כפים}</div><div><img src=""paste-eab9e95452592a629b6ac05420a6f9ecdd145645.jpg""><br></div>"	סימן קכח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סומכין על חזקה דרבא כשהגיע לגיל י&quot;ג?	"המג""א (ס""ק מ""ח) סבר לא [וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק מ""ח) דחז""ל אסרו קטן מלישא את כפיו ויש בה חשש ברכה לבטלה], אבל שאר הפוסקים מקילין לסמוך על חזקה דרבא (מ""ב ס""ק קכ""א, שעה""צ ס""ק צ""ד) [והמחה""ש מדחיק דאף המג""א ס""ל דסומכין על חזקה דרבא, והמג""א מיירי כשיודע דאין לו שערות]"	סימן קכח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור חינוך שקטן יכול לישא את ידיו עם אחרים?	"אינו כשאר זמני חינוך שהוא בן ה&#x27; ובן ו&#x27; אלא כשהוא יודע לישא את כפיו (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ג)"	סימן קכח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במדינתנו שנושאין כפים רק ביו&quot;ט?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק נ&#x27;) דמקרי עראי [והוסיף דמותר כדי לאחזוקי נפשיה בכהני (ומקורו מתוס&#x27; מגילה כ&quot;ד ע&quot;א), ולכאורה צ&quot;ע דמבואר מרש&quot;י דטעמא דאסור הוי משום כבוד הציבור ועראי ליכא חסרון בכבוד הציבור, וא&quot;כ למה צריך ההוספה דאחזוקי נפשיה בכהני, ועוד קשה הרי מבואר בחולין (קל&quot;ג ע&quot;א) דלאחזוקי נפשיה בכהני סגי פעם אחת בשנה, ועוד קשה הרי בש&quot;ץ נמי אמרינן דמותר באקראי ולא בקביעות והתם לא שייך טעמא דאחזוקי נפשיה, וצ&quot;ע (ועי&#x27; במ&quot;ב עו&quot;ה בשם התהלה לדוד דכשנושאין ברגל חמיר טפי לפיכך איצטריך גם הסברא דלאחזוקי נפשיה בכהני, ועדיין צ&quot;ע)], ובתעניות שמרבים ברחמים כתבו תוס&#x27; בסוכה (מ&quot;ב ע&quot;ב) דחשיב כקבע אבל אינו מובא להלכה וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולא)."	סימן קכח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום דליכא אלא בן י&quot;ג והוא בקביעות?	"העולת תמיד מקיל {ולפי&quot;ז הא דאסרינן בן י&quot;ג בקביעות היינו דצריך להדר אחר מי שנתמלא זקנו אבל אם לא נמצא מותר אפי&#x27; בן י&quot;ג}, והא&quot;ר מחמיר. הביה&quot;ל (ד&quot;ה מיהו) הביא מספר אשכול כהעולת תמיד."	סימן קכח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בננס?	"לא ישא את כפיו לבדו אפי&#x27; כשהוא דש בעירו אלא אם נתמלא זקנו, דחיישינן להיחידים שאינם מכירים בו ויאמרו דקטן מותר לישא את כפיו ויבא לידי מכשול (פר&quot;ח ע&quot;פ ירושלמי, ביה&quot;ל ד&quot;ה ומיהו) {משא&quot;כ במומים דעלמא לא חיישינן להיחידים המסתכלים דלא יבא לידי מכשול לרבים (עם הר&quot;י באק)}"	סימן קכח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתרים בישיבה קטנה שכולם לא נתמלאו זקנם?	"1) התיר רשז&quot;א דכל הטעם לאסור הוי משום כבוד הציבור, וזה אינו שייך בישיבה קטנה (עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; נ&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;)&lt;br&gt;2) אם בדרך כלל עולים עם מי שנמתלא זקנו, יכול לעלות לפעמים אפי&#x27; בדליכא מי שנתמלא זקנו דזהו אקראי (מנח&quot;י ח&quot;ו סי&#x27; ט&quot;ו, ע&quot;ש)"	סימן קכח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כהן שהרג (בשוגג/במזיד) 1) ולא עשה תשובה 2) ועשה תשובה, האם הוא כשר לנשיאת כפים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-f19223bc114fcf3cd72f79c00bcb8fb33048d919.jpg"">"	סימן קכח סעיף לה-לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אנסוהו להרוג?	"המהרלנ&quot;ח מקיל (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ח), אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ו) מחמיר [ואם זרקוהו על התינוק מקיל אפי&#x27; אם לא עשה תשובה דאמרינן מאי חזית] (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ט)"	סימן קכח סעיף לה-לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפיל אשה הרה?	"עדיין כשר דאין חייבין מיתה על עוברין [אפי&#x27; אם יודע שכלו לו חדשיו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ק&quot;א)] (מג&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ט)"	סימן קכח סעיף לה-לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרג עכו&quot;ם?	"הפרישה מקיל, אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;א) מחמיר אלא אם הרג אלו שמורידין ולא מעלין. וכהן שנלקח במלחמה והרג מותר לישא כפיו שהרי הוא מחויב ללכת לצבא וללחום כדין המלכות (אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ב סי&#x27; קנ&quot;ח)."	סימן קכח סעיף לה-לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הלבין פני חבירו ברבים?	"אפ&quot;ה מותר לישא את כפיו דלא עשה מעשה בידים (שבט הלוי ח&quot;ח סי&#x27; קע&quot;ב, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף לה-לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בהירושלמי (גיטין פ&quot;ה ה&quot;ט) שהקב&quot;ה מתיר רוצח לישא את כפיו שהוא אינו מברך את ישראל אלא הקב&quot;ה?	"1) הראבי&quot;ה הביא ראיה מכאן דסתם רוצח כשר לנשיאת כפים, ואינו פסול אלא אם הוא מפורסם ומועד לכך (וכן פסק הרמ&quot;א)&lt;br&gt;2) הרמב&quot;ם פי&#x27; דמיירי במי שהעם מרננים אחריו [ומ&quot;מ אם הוא יודע שאמת הוא לא ישא את כפיו (מג&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ג)] [משא&quot;כ בש&quot;ץ פסול אם מרננים עליו (סי&#x27; נ&quot;ג סעי&#x27; ד&#x27;, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קכח סעיף לה-לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעמים להקל בתינוק שמת בשעת המילה?	"1) איכוין לשם מצוה [וה&quot;ה אב שהכה בנו או רבו שהכה תלמידו (אפיקי מגינים, מ&quot;ב דרשו)]&lt;br&gt;2) שמא לא כלו לו חדשיו&lt;br&gt;3) שמא הרוח בלבלתו [וזהו סברא להקל אפי&#x27; בגדול (מג&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ב), אבל אם ליכא חבורה לא שייך קולה זו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ב), וזהו דוקא כשהרג בשוגג ולא במזיד (מג&quot;א שם, ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו בשוגג) {וכמ&quot;ש תוס&#x27; יבמות (ק&quot;כ ע&quot;ב) דהיתר זו שייך רק לגבי גלות ולא לגבי חיוב מיתה, וכנראה דלא שייך לחלק בין דרך ירידה לדרך עלייה לגבי נשיאת כפים, ואפשר דתלוי אם הוא קרוב למזיד או קרוב לאונס (עם הר&quot;י באק)}]"	סימן קכח סעיף לה-לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק הרגו?	הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ו) מחמיר {ולכאורה מתינוק שמת בשעת המילה משמע לקולה דאמרינן שמא לא כלו לו חדשיו ושמא הרוח בלבלתו, וצ&quot;ע}	סימן קכח סעיף לה-לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרג בתאונת דרכים?	יש היתר אם היה אנוס גמור, וגם אם לא מת מיד אמרינן שמא בלבלתו הרוח (פסק&quot;ת אות ע&quot;ג)	סימן קכח סעיף לה-לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן שעבד ע&quot;ז ממש?	"הרמב&quot;ם למד מכהני דבית חוניו דכשם שפסולים לעבודה ה&quot;ה דפסולים לנשיאת כפים ואפי&#x27; אם עשו תשובה [ואפי&#x27; אם נאנסו (בדק הבית, מג&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ו)], אבל רש&quot;י סבר דהם כשרים אם עשו תשובה אפי&#x27; במזידים דהא תנן שהם כבעלי מומים וזהו פסול דוקא במקדש, ועוד משמע שם שהם פסולים רק במקדש ירושלים ולא בנוב וגבעון וכ&quot;ש שהם כשרים לנשיאת כפים. והב&quot;י הביא בשם רבינו גרשום שבכל עוז יש להפך בזכות בעלי תשובה. המחבר מחמיר כהרמב&quot;ם, והרמ&quot;א מקיל כרש&quot;י. "	סימן קכח סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי עליה לתורה?	הרב נטרונאי גאון סבר דאינו עולה ראשון, אבל הטור השיג עליו דרק נשיאת כפים איתקש לשירות	סימן קכח סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המיר דתו לע&quot;ז אבל לא עבד ע&quot;ז?	"ג&quot;כ נחלקו הרמב&quot;ם ורש&quot;י, אבל כאן מודה הרמב&quot;ם בנאנסו דאינו פסול (ב&quot;י), אמנם נחלקו האחרונים מהו ציור זו דהוי רק המיר דתו לע&quot;ז ואינו ע&quot;ז ממש, המהרלב&quot;ח סבר דמיירי כשאמר אלי אתה שהוא קבלת ע&quot;ז ממש ומחויב מיתה ואפ&quot;ה כיון דלא עשה מעשה מקילין בנשיאת כפים באנסוהו לפי הרמב&quot;ם, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ד) השיג עליו דזהו ע&quot;ז ממש [וכ&quot;כ הפר&quot;ח ומהר&quot;ם די בוטון (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)] אלא ס&quot;ל דמיירי כשקיבל על עצמו דת הישמעאלים דאינו ע&quot;ז ממש ומ&quot;מ נחשב כהמיר דתו. והמ&quot;ב (ס&quot;ק קל&quot;ו) הביא מהלך דהמהרלב&quot;ח דמיירי אפי&#x27; כשאמר אלי אתה {אבל למעשה אין נפק&quot;מ למאי דקיי&quot;ל כהרמ&quot;א דבכל אופן מהני כשעשה תשובה}."	סימן קכח סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבטיח להמיר וחזר?	כשר (רדב&quot;ז, מג&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ד) [שבדיבור בלבד אינו נחשב כעובד ע&quot;ז (רדב&quot;ז, מ&quot;ב דרשו)] {ומשמע דכשר דוקא כשחזר}	סימן קכח סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במומר לחלל שבת בפרהסיא?	"דינו כמומר לע&quot;ז ופסול לנשיאת כפים (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ד) [אבל אם עשה תשובה כשר אפי&#x27; להרמב&quot;ם (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ג)] {ופשוט דבאנסוהו כשר דהרי חילול שבת אינו יהרג ואל יעבור}, אכן חידש האג&quot;מ (שם) דכל החומר של מחללי שבת בפרהסיא הוי כמו שכתב רש&quot;י בחולין (ה&#x27; ע&quot;א) שמראה שהוא כופר במעשה בראשית, ומש&quot;ה כשהוא מחלל שבת בצינעא אמרינן דהוא מחלל מחמת תאות ממון וכדומה, וממילא בזמן הזה דרובן אינם אלא בשביל תאות ממון יש להכשירם לנשיאת כפים, אבל מסיק יותר טוב שלא לקרותם לדוכן ומ&quot;מ אין למחות ביד המקילין. ויש עוד סברא להקל משום תינוק שנשבה (ריש&quot;א), ועוד כדי שלא ישתכחו שהם כהנים וישאו נשים פסולות (ציץ אליעזר ח&quot;ז סי&#x27; ו&#x27;, חי&quot;ג סי&#x27; י&quot;ד) (מ&quot;ב דרשו). "	סימן קכח סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן ערל (במזיד/שמתו אחיו מחמת מילה)?	"המג&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ד) מקיל בכל אופן דדוקא במומר קנסוהו ולא בערל, אבל הפר&quot;ח חולק עליו וס&quot;ל דערל דומה ליושב ופסול לגמרי, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) הכריע דאם הוא במזיד יש להחמיר כהפר&quot;ח [ואם עלה ירד (פמ&quot;ג מש&quot;ז סוף סימן)] אבל במתו אחיו מחמת מילה יש להקל [בפרט לדידן דקיי&quot;ל כהרמ&quot;א דמקיל כששב, וכהן זה בקדושתו קאי ואסור בגרושה וכו&#x27;, ומה שאינו ראוי לאכול קדשים אינו קשה שטמא יוכיח וכמ&quot;ש הפמ&quot;ג, ועוד ידוע שיטת ר&quot;ת דערל שמתו אחיו מחמת מילה כשר לעבודה [ואע&quot;פ ששאר ראשונים חולקים עליו, מ&quot;מ הוי סניף]]"	סימן קכח סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן פצוע דכה?	כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ד) דיעלה עם אחרים ולא יברך	סימן קכח סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין אם שתה 1) רביעית 2) יותר מרביעית?	1) לא ישא את כפיו אם שתה בבת אחת וגם לא נתן מים לתוכו [ואם לאו, מותר לישא את כפיו ואע&quot;פ שעדיין אסור ליכנס למקדש, מ&quot;מ כיון דאינו מחויב מיתה אמרינן דמותר לישא את כפיו שההיקש דברכה לעבודה אינו אלא אסמכתא בעלמא (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ט), ודלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק ל&quot;ה) דס&quot;ל דהוא היקש גמור ואסור בכל אופן] 2) אסור עד שיסיר יינו מעליו	סימן קכח סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר משקין 1) בשתוי (מרגיש קצת) 2) שיכור (אינו יכול לדבר בפני המלך) 3) בשכרותו של לוט?	"1) רוב האחרונים סוברים דמותר לישא את כפיו, והט&quot;ז (ס&quot;ק ל&quot;ה) מחמיר [והמ&quot;ב (ס&quot;ק קמ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ק&quot;י) אינו חושש להט&quot;ז] 2) הרבינו ירוחם והמג&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ה) מקילין דנזיר אינו מוזהר עליו וליכא מיתה בעבודתו, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק קמ&quot;א) הביא כמה אחרונים דמחמירים [שהרי בתפילה תפילתו תועבה], וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; נ&quot;ה) 3) לכו&quot;ע אינו יכול לישא את כפיו שהרי הוא כשוטה"	סימן קכח סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין מגתו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ה) מחדש דאסור דילפינן מנזיר, אבל הרבה אחרונים (א&quot;ר, לבושי שרד, מחה&quot;ש) חולקים עליו דהרי לא ילפינן מנזיר לאסור חרצן, והמ&quot;ב (ס&quot;ק קמ&quot;א) משמע דאינו חושש להמג&quot;א, אולם הערוה&quot;ש (סעי&#x27; נ&quot;ד) משמע דמחמיר כהמג&quot;א {וצ&quot;ע לפי המג&quot;א כמה זמן צריך להמתין הרי מיד היין סר מעליו} [ועי&#x27; שו&quot;ת אז נדברו (ח&quot;ו סי&#x27; ז&#x27;) דמיישב המג&quot;א, וגם מצדד לומר דמיץ ענבים הוי עדיף מיין מגתו ומותר אפי&#x27; להמג&quot;א]."	סימן קכח סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שתה רביעית יין אבל אינו מרגיש כלום?	"{עי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; צ&quot;ט דמותר לכתחילה להתפלל, ונראה דה&quot;נ הוי כמו יין מגתו דלפי רוב האחרונים מותר מיד ולפי המג&quot;א אסור, אכן מתוס&#x27; שבת (י&#x27; ע&quot;א) משמע דאפי&#x27; באופן שמותר לו להתפלל אסור לו לישא את כפיו}"	סימן קכח סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם עלה בשכרות?	הא&quot;ר סבר דצריך לירד, והפר&quot;ח משמע דא&quot;צ לירד אלא אם הגיע לשכרותו של לוט (מ&quot;ב דרשו)	סימן קכח סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן שעבר על שאר עבירות?	"מותר לישא את כפיו אפי&#x27; כשעבר במזיד ולא עשה תשובה [ודלא כהראב&quot;ח (מובא במג&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ו) דס&quot;ל דוקא כשעשה תשובה (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק קי&quot;ג)], והטעם משום דאיתא בירושלמי דאין הכהן מברך את ישראל אלא הקב&quot;ה מברך את ישראל, ודוקא כשעבר לתיאבון אבל מומר להכעיס אסור לישא את כפיו (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ל&quot;ט, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתפרסם לכל ברשעתו?	אפ&quot;ה מותר לישא את כפיו (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ד)	סימן קכח סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשא אשה פסולה?	כיון שעבר על עבירה שכהנים מוזהרים בה יותר מישראלים אסור לישא את כפיו ולא קוראין אותו ראשון לתורה (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ז) {וכפשוטו א&quot;צ לצאת חוצה כמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק י&quot;ב), אכן לפי מש&quot;כ הביה&quot;ל (ד&quot;ה נטמא) דאינו פשוט כ&quot;כ שהוא פסול לנשיאת כפים אפשר דעדיף לו לצאת}	סימן קכח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קוראין אותו לשאר עליות?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ח) כתב דאינו עולה אלא למפטיר או לאחרון אבל לא בשאר עליות דמדאורייתא הוא כהן, [וע&quot;ע באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ג) דסבר דאינו גרוע משאר ישראל ועולה בשאר עליות] "	סימן קכח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יעשה שיהיה כשר לנשיאת כפים?	צריך לגרשה ולידור ע&quot;ד רבים שלא ישא פסולה	סימן קכח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לידור ע&quot;ד רבים, תיפוק ליה דקיי&quot;ל שנודר צריך לפרט?	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ח) חיישינן לב&quot;ד טועין שיסמוך על האמורא דא&quot;צ לפרט [ודוקא באיסור חיישינן להכי אבל לגמי ממונות (כגון אלמנה ליתומים) לא חיישינן]&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; המג&quot;א דאפי&#x27; למ&quot;ד צריך לפרט יש מח&#x27; ראשונים אם צריך לפרט סיבת שבגללה נדר או סגי לפרט לשון הנדר, ואע&quot;פ שהרשב&quot;א והשו&quot;ע פוסקים דצריך לפרט סיבת הנדר, מ&quot;מ יש לחוש לב&quot;ד שיסמכו על שיטת התוס&#x27; (ערכין כ&quot;ג ע&quot;א) דא&quot;צ לפרט, והרבה נוהגים כוותייהו [ובאלמנה ליכא חשש דאמרה בלשון נדרה &quot;אם נהניתי מכתובתי&quot;]&lt;br&gt;3) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; נ&quot;ט) תי&#x27; עשינו חיזוק היותר שיוכל להיות."	סימן קכח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם כבר נדר, האם יכול לישא את כפיו ולגרשה אח&quot;כ?	"אם דעתו לגרשה מיד אח&quot;כ באותו יום מותר כדמבואר בגמ&#x27; גיטין (ל&quot;ה ע&quot;ב) דנודר ועובד ויורד ומגרש (מג&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק קט&quot;ז), אבל אם אינו מגרשה מיד אסור [ואם אינו יכול לגרשה מיד מחמת אונס, לפי הרא&quot;ם אסור אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ט) מסתפק בדבר (שעה&quot;צ ס&quot;ק קי&quot;ז)]"	סימן קכח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן רע מעללים ובליעל ועז פנים?	"אפ&quot;ה כשר לנשיאת כפים (מג&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ז) {ונראה דקמ&quot;ל דלא אמרינן דש&quot;מ דאינו כהן כדמבואר בקידושין (ע&#x27; ע&quot;ב) (עם הר&quot;י באק)}"	סימן קכח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן שאמר שאינו כהן ונשא אשה פסולה?	"אפי&#x27; אם מגרשה פסול לנשיאת כפים כיון שאמר שאינו כהן (מג&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ח, לבושי שרד ס&quot;ק מ&quot;ט), אכן כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ח) דאם ידוע לנו שהוא כהן אינו נאמן לומר שהוא אינו כהן."	סימן קכח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן שבא על גרושה בזנות?	אינו נפסל, אבל אם רגיל לבוא עליה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ח) מסתפק בדבר	סימן קכח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן המטמא למתים?	"אם מטמא למתים במזיד פסול לנשיאת כפים עד שיקבל על עצמו שלא לטמא למתים [ואם רק עבר פעם אחת באקראי מצדדין הביה&quot;ל (ד&quot;ה נטמא) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; נ&quot;ח) להקל, אבל מסיימו צ&quot;ע לדינא]"	סימן קכח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה א&quot;צ לידור בדעת רבים כמו שאמרינן לגבי הנושא אשה פסולה?	"דוקא בעריות החמירו משום יצרו תקפו (מג&quot;א ס&quot;ק ס&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;א) [ולפיכך, ברופא שמבקר מתים ומרויח ממון ע&quot;י זה צריך לידור ברבים (תשובת כתב סופר (סי&#x27; ט&quot;ז), מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;א)]"	סימן קכח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכהן לעבוד בבית חולים?	"הר&quot;ש קלוגר מקיל בשעת הדחק, אבל האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; רמ&quot;ח) אינו מקיל אלא אם מת שם יהודי רק פעם בהרבה ימים, ויש בזה הרבה פרטים (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בתו 1) המירה דתה 2) זינתה?	"1) כתב הרמ&quot;א דאינו מחויב לקדש אביה, והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ס&quot;ב) הרי מבואר בגמ&#x27; סנהדרין (נ&#x27; ע&quot;א) דדוקא אם זינתה מחללת אביה ולא אם עבדה ע&quot;ז, ותי&#x27; ע&quot;פ המרדכי דאם המירה דתה מסתמא זינתה נמי, ואע&quot;פ שעכשיו אינה ברשותו אפ&quot;ה איכא קפידא דהו&quot;ל ללמדה כשהיא קטנה (ועי&#x27; רע&#x27;&#x27;א) 2) אם זינתה כשהיתה אשת איש (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ד) אינו מחויב לקדש אביה [והיינו לפתוח ראשון ולברך ראשון, אבל פשוט דעדיין הוא נושא את כפיו (מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ג), וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ס&#x27;) דבטעות נדפס כאן אלא מקומו לקמן בסי&#x27; קל&quot;ה, וכן הוא בדרכ&quot;מ שם]"	סימן קכח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקדש אביה אם רוצה?	מבואר מהמרדכי והגר&quot;א (ס&quot;ק ע&quot;ז) דיש רשות לקדש אביה (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ג)	סימן קכח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין בזמנינו?	אין נוהגין לפסול הכהן כלל בשביל בנו ובתו (שבות יעקב, רע&quot;א, באה&quot;ט ס&quot;ק ע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ד) שהרי לעולם יש רשות לקדשו כמ&quot;ש המרדכי (כה&quot;ח ס&quot;ק רמ&quot;ו)	סימן קכח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחלל?	"אינו נושא את כפיו, ואפי&#x27; בחלל מדרבנן [כגון מחלוצה] (מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ו) {ויש לעיין לפי הפמ&quot;ג הנ&quot;ל אם יכול לעלות לשאר עליות דהרי מדאורייתא הוא כהן}"	סימן קכח סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האבל נושא כפיו 1) בתוך שבעה 2) בתוך שנה לאביו ואמו/שלשים לשאר קרובים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-39832637458b580f1752a121d519956820175cfd.jpg"">"	סימן קכח סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נושאין כפים בבית האבל?	"לא, אמנם בירושלים נוהגין שאחרים נושאים כפים [ולא האבלים] (עי&#x27; שע&quot;ת לעיל סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קראו לכהן אבל לעלות?	בין בחול בין בשבת בין בתוך שבעה בין לאחר שבעה בין בדאיכא כהנים אחרים בין בדליכא כהנים אחרים צריך לעלות כדי שלא יעבור בעשה (מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ז)	סימן קכח סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מת קרוב שאינו מז&#x27; קרובים?"	אע&quot;פ שצריך להראות קצת אבילות אפ&quot;ה חייב לישא את כפיו (שעה&quot;צ ס&quot;ק קכ&quot;ו)	סימן קכח סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באונן?	"כשהוא פטור מכל מצות פשוט דאינו נושא את כפיו, אלא אפי&#x27; ביו&quot;ט שהוא מחויב בכל מצות אפ&quot;ה אינו נושא את כפיו, וביאר המהר&quot;ם טיקטין משום דאיתקיש לעבודה ואונן מחלל עבודה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ס&quot;ד) השיג עליו דהוי רק אסמכתא בעלמא, ואלא טעמא משום שאינו שרוי בשמחה, ונפק&quot;מ בין הטעמים הוי אם קראוהו לעלות דלפי המהר&quot;ם טיקטין לא יעלה ולפי המג&quot;א צריך לעלות [והמ&quot;ב (ס&quot;ק קנ&quot;ח) משמע דמדינא פסק כהמג&quot;א, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ס&quot;א) משמע דפסק כהמהר&quot;ם טיקטין {ולכאורה מבואר לעיל (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;א) בשתה מעט משאר משקין דקיי&quot;ל דעולה ודלא כהט&quot;ז דאנן קיי&quot;ל דאינו היקש גמור אלא אסמכתא בעלמא, וה&quot;נ נימא דהעיקר הוא כהמג&quot;א}]"	סימן קכח סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קובר מתו ברגל?	ג&quot;כ אינו בשמחה ואינו עולה לדוכן (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ח)	סימן קכח סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מת קרוביו באמצע נשיאת כפים?	"אינו מחויב להודיע לו כיון דאיסור לאונן לישא כפים [משום שמחה] אינו אלא מדרבנן (חיי&quot;א כלל ל&quot;ב סעי&#x27; ט&#x27;, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן בחור?	"כתב המרדכי דלא ישא את כפיו משום שאינו בשמחה, וכן הביא המג&quot;א (ס&quot;ק ס&quot;ד) בשם הזוהר [ומצדד לומר דהזוהר סבר דכהן הדיוט צריך להיות נשוי לכתחילה, ונשיאת כפים הוקש לעבודה לפי המהר&quot;ם טיקטין, אבל המג&quot;א מסיק דהטעם משום שמחה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&quot;ט) ביאר הזוהר דילפינן מאהרן ובניו דצריך להיות נשוי כאהרן ובניו], ומ&quot;מ כתב הרמ&quot;א שנוהגין לישא את כפיו [דאינו בצער כ&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;ב)], ומ&quot;מ אין מוחין בידו אם אינו רוצה לעלות, ובלבד שיצא קודם רצה (ב&quot;י, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;ג), והמג&quot;א (ס&quot;ק ס&quot;ז) הביא מיש&quot;ש (סוף ב&quot;ק) שבא&quot;י נוהגין לישא כפיהם ובבבל אין נושאין, ולמעשה נוהגין שבחורים עולים לדוכן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ס&quot;ב)"	סימן קכח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם איכא כהנים אחרים?	"כתב הבדק הבית דפשוט דצריך לעלות דלא גרע מקטנים שעולים עם הגדולים (מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ז) {אכן, יש לפקפק בזה לפי מש&quot;כ הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק כ&#x27;) דקטנים עדיפי שאינן ראוין לנישואין כלל משא&quot;כ בחורים}"	סימן קכח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשוי שאין אשתו עמו?	דינו כנשוי (מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ס) 	סימן קכח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין נוהגין לישא כפים בכל יום בחו&quot;ל?	"1) תי&#x27; האגור בשם המהרי&quot;ל משום דנהגו הכהנים לטבול קודם נשיאת כפים וקשה להם לטבול בחורף [והשיג עליו הב&quot;י דבטילה זו לא הוזכרה בתלמוד ואין זה טעם לבטל שלש עשה]&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; האגור בשם המהרי&quot;ל משום ביטול מלאכה [אבל לפי&quot;ז יעלו בשבת]&lt;br&gt;3) הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק כ&quot;א) תי&#x27; כיון דכלל ישראל טרודין במחייתן בגלותן אינם שרויים בשמחה, ואפי&#x27; בשבת שטרודים במחשבתן&lt;br&gt;4) הבית אפרים (או&quot;ח סי&#x27; ו&#x27;) תי&#x27; דאין לנו כהנים מיוחסים&lt;br&gt;5) ועוד פי&#x27; הבית אפרים דחיישינן לספר המקצועות דאם אשתו נדה לא ישא את כפיו&lt;br&gt;6) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ס&quot;ד) תי&#x27; דבעינן שמחה דומיא דאהרן ובניו בשמיני למילואים&lt;br&gt;7) ועוד כתב המהרי&quot;ל מפני שנמצאים גוים בביהכ&quot;נ (מ&quot;ב דרשו)&lt;br&gt;8) המועדים וזמנים (ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;א) פי&#x27; דנשיאת כפים צ&quot;ל בחזרת הש&quot;ץ ויש לחוש שאין עשרה שומעים לחזרת הש&quot;ץ, ורק ביו&quot;ט מקשיבים (פסק&quot;ת הע&#x27; 413)"	סימן קכח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לבטל מנהג זו ולהתחיל נשיאת כפים בחו&quot;ל?	"אע&quot;פ שהוא מנהג גרוע, מ&quot;מ הוי כאילו יצא בת קול שלא להניח לישא כפים בכל השנה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ס&quot;ד), ויש הרבה מעשים כשהשתדלו להתחיל נשיאת כפים אירע מאורעות נוראות לעכבן (עי&#x27; פסק&quot;ת הע&#x27; 415)"	סימן קכח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשחל יו&quot;ט בשבת?	"יש מקומות שנהגו שלא לישא כפיו מפני שאין יכולים לומר הרבונו של עולם וכו&#x27; שאין אומרים תחינה בשבת א&quot;נ כדי שלא יבטלו מצות עונה [דאפי&#x27; אם יטבלו יהיו טבולי יום, וגם משום דיש סוברים שאסור לטבול בשבת (וע&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; שכ&quot;ו סעי&#x27; ח&#x27;)] (מג&quot;א ס&quot;ק ע&#x27;), אמנם למעשה אין מנהג זה עיקר (ט&quot;ז ס&quot;ק ל&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק קל&quot;ב)"	סימן קכח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לומר הרבונו של עולם בשבת?	"התשובת הגאונים סברי דדוקא כשהוא מתענה בשבת [והמג&quot;א (ס&quot;ק ע&#x27;) מצדד דאפי&#x27; אם מתענה אינו יכול לומר הרבונו של עולם, אבל מסיק דמותר וכמ&quot;ש בשל&quot;ה דמותר להתודות על חטאיו ולבכות (מחה&quot;ש)], אבל הרמ&quot;ע מפאנו מקיל אפי&#x27; כשאינו מתענה, והמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ק&quot;ל ס&quot;ק ד&#x27;) פסק דיכול לאומרה בשבת רק אם ראה חלום רע באותו לילה."	סימן קכח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לטבול קודם הרגל?	"כל אדם צריך לטהר עצמו לרגל [עי&#x27; שע&quot;ת לקמן (סי&#x27; תקכ&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;) דבזה&quot;ז אינו חיוב אלא טוב], ובפרט כהנים שנהגו סלסול בעצמן להקפיד על כך אבל אינו מעכב (מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;ה)"	סימן קכח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין לישא כפיו רק בתפילת מוסף?	דאז יוצאים מביהכ&quot;נ וישמחו שמחת יו&quot;ט (רמ&quot;א)	סימן קכח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביוה&quot;כ?	"ג&quot;כ נושאים כפים שיש בו שמחת מחילת עונות, ויש נוהגין לישא כפיו אפי&#x27; בנעילה ויש נוהגין אפי&#x27; בשחרית {וצ&quot;ב אלו שאין נושאים כפים כל היום שהרי אינם יוצאים לסעודה, וצ&quot;ל דהוי כמו לא פלוג}"	סימן קכח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן בן א&quot;י שנמצא במנין של בני חו&quot;ל ביו&quot;ט שני?	"אינו יכול לעלות בתפילת מוסף דאינו שייך לתפילה זו (רע&quot;א), וע&quot;ע באג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ז אות ו&#x27;."	סימן קכח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה תיבות מהפכים הכהנים פניהם?	יברכך, וישמרך, אליך, ויחונך, אליך, לך, שלום [כדי להתפשט הברכה לכל האנשים העומדים מצדיהם (מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;ח)]	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה דוקא בתיבות אלו?	"הרמ&quot;א כתב שהם סוף הברכות [דיש שתי ברכות בכל פסוק] {ולא מהפכין בתיבת &quot;ה&#x27;&quot; כדאשכחן בנענועים בלולב לכוין בשם השם}, והמג&quot;א (ס&quot;ק ע&quot;ב) כתב דתיבות אלו בלשון נוכח [ומודה להרמ&quot;א בשלום שהוא סוף ברכה (מחה&quot;ש)]"	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מאריכין בניגון?	"מהרמ&quot;א משמע דהיו מנגנים בכל תיבות אלו מפני שמהפכים פניהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ע), ומ&quot;מ לא היו אומרים הרבונו של עולם אלא בסוף הפסוק, ומאריכין בהברת הכ&quot;ף סופית [ואפ&quot;ה נחשב כשעת הברכה], ובשלום שא&quot;א להאריך במ&quot;ם בלא נקודה (מחה&quot;ש, לבושי שרד) צריכים להאריך קודם המ&quot;ם (מג&quot;א ס&quot;ק ע&quot;ג), ונוהגין שמאריכים בניגון קודם אמירת התיבה ואינו הפסק כיון שמנגנים ומ&quot;מ לא ימשכו הציבור הרבה באמירתם כדי שלא יטעו הכהנים (ביה&quot;ל ד&quot;ה ובשעה) {ולא היו מנגנים קודם המקרא דאז לא יהיה נחשב שאומרים ברבונו של עולם בשעת ברכת כהנים} [ונמצא לפי מנהגינו מסיימים הרבונו של עולם קודם אמירת הכהנים, ובדרך כלל הוא יותר מכדי דיבור עד שמסיימים הכהנים, וממילא א&quot;א שהעניית אמן יהיה ג&quot;כ על הרבונו של עולם, ואפשר דעדיף לסיים הרבונו של עולם בשעה שהכהנים אומרים תיבה האחרונה וכמ&quot;ש תשובת מהרי&quot;ל (בב&quot;י בסי&#x27; ק&quot;ל) דהוי מענין ברכת כהנים, אבל למעשה הביה&quot;ל משמע דמסיימים קודם לכן וצ&quot;ע למעשה (עם הר&quot;י צוקער)]"	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המקרא יכול לומר הרבונו של עולם?	"לא מיבעיא כשהוא הש&quot;ץ דאינו יכול לאומרה משום הפסק, אלא אפי&#x27; באחר אינו יכול לאומרה מפני הטירוף {וצ&quot;ע למה אינו יכול לסמוך על הסידור}, ומ&quot;מ באחר מותר לו לאומרה אחר שהקרא תיבת שלום (מג&quot;א ס&quot;ק ע&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק קע&quot;ג)"	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים ותערב?	רק כשכהנים עולים לדוכן (מהר&quot;ם לובלין, מג&quot;א ס&quot;ק ע&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק קע&quot;ג)	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהן יכול להיות ש&quot;ץ בחו&quot;ל?	"כתב הכנה&quot;ג דלכתחילה כהן לא יהיה ש&quot;ץ דצריך לומר אלוקינו וכו&#x27;, אבל מסיק המג&quot;א (ס&quot;ק ע&quot;א) דאין נוהגין כן"	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ברכת כהנים בחו&quot;ל מדאורייתא?	"ההג&quot;ה במ&quot;ב הביא מגמ&#x27; חולין (קל&quot;ג ע&quot;א) ועוד מקורות דהוא מדאורייתא [ולאפוקי ממור וקציעה]"	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בכהן בזמן הזה?	"המרדכי בגיטין (אות תס&quot;א) הביא מעשה בכהן אחד שיצק מים על ידי ר&quot;ת, וביאר ר&quot;ת דאין קדושה לכהנים בזמן הזה דאין בגדיהם עליהם, והקשה לר&quot;ת א&quot;כ לא יעשה שום קדושה לכהנים בזמן הזה ושתק ר&quot;ת, והשיב ר&#x27; פיטר דכהנים יכולים למחול כדאשכחן כהן עבד עברי, והקשה הט&quot;ז (ס&quot;ק ל&quot;ט) עליו הרי אמרינן ביבמות (פ&quot;ח ע&quot;ב) וקדשתו אפי&#x27; בעל כרחו, דאם נשא גרושה כופין אותו לגרשה ואינו יכול לומר שהוא מוחל על קדושתו, ותי&#x27; הט&quot;ז דאינו יכול למחול על בזיונו ושירותו אלא אם נהנה, וכששימש ר&quot;ת היה נהנה במה שהיה מכבד ת&quot;ח [אלא שר&quot;ת לא רצה ליטול שם ת&quot;ח עליו ולפיכך שתק], אבל אם אינו נהנה אסור לכהן למחול על בזיונו ושימושו [אבל מודה דיכול למחול על כבודו גרידא כדמבואר בגמ&#x27; דבעצם יכול למחול על מה שמברך ראשון אלא שמשום דרכי שלום אמרו שלא ימחול], אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ע&quot;ה) מקיל דכהנים יכולים למחול כל דבר, והמ&quot;ב (ס&quot;ק קע&quot;ה) הכריע דטוב להחמיר לכתחילה, ובפרט בשירות של בזיון, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ע&quot;ב) נמי מחמיר בבזיון אבל מקיל בשימוש בעלמא כשכהן מוחל."	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהן יכול להשתמש בכהן אחר?	הביה&quot;ל (ד&quot;ה אסור) הביא דיש מתירין, אכן המחה&quot;ש אוסר [דאי אמרת דמותר מהו ראית הראשונים מכהן עבד, דלמא אדונו היה כהן נמי]	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן עם הארץ?	"יש מצדדין להקל, ומ&quot;מ בשירות בזויות בודאי נכון להחמיר (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ע&quot;ב) כתב דאין חילוק בין כהן ע&quot;ה וכהן ת&quot;ח"	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהן צריך לעשות דבר להחזיק עצמו בכהונה פעם אחת בשנה?	"הרבינו ירוחם הביא ראיה מגמ&#x27; חולין (קל&quot;ג ע&quot;א) דצריך לעשות הכי, אבל תוס&#x27; (שם) כתבו דדוקא שם צריך ליטול ממתנת כהונה דהיו שוחטין הרבה בהמות ואם לא היה נוטל היו אומרים שאינו כהן, והמג&quot;א (ס&quot;ק ע&quot;ה) הביא ראיה כרבינו ירוחם (רע&quot;א)"	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן 1) בעל מום 2) קטן?	"1) רע&quot;א (בגליון שו&quot;ע סי&#x27; רפ&quot;ב) הביא ספרא דחייבים לקדש כהן בעל מום [ודלא כהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ע&quot;ב) דנוטה דהקל] 2) המג&quot;א (סי&#x27; רפ&quot;ב, ומובא במ&quot;ב שם ס&quot;ק י&quot;ב) סבר דליכא דין וקדשתו, והשיג עליו רע&quot;א מכהן בעל מום, ותירצו האחרונים דכהן בעל מום חולק באכילת קדשים משא&quot;כ כהן קטן (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא נתמלא זקנו?	"או נמתלא זקנו לגמרי או הגיע לגיל י""ח ויש לו זקן מועט או הגיע לגיל כ' (מ""ב ס""ק קכ""ו, שו""ע לעיל סי' נ""ג סעי' ח')"	סימן קכח סעיף לד		משוכפל
